אונקולוגים באמת לא חיוניים. הם פשוט לא קולטים…

האם האונקולוגים באמת חיוניים?
אולי כן ואולי לא.
ההחלטה היא שלכם. אני כבר החלטתי.

הם קצת מזכירים לי את האומה הערבית, באיסור המוחלט להתערב או להציע משהו שאינו בפרוטוקול. אסור להציע וויטמין C. אסור לשנות את תזונת חולי סרטן במחלקה האונקולוגית. ועוד האונקולוגים אומרים שזה מפריע לכימותראפיה. כאילו בריזה קלילה משפיעה מאד על מעוף פגז מטנק.
ומדוע אני משווה אותם, קצת, לערבים?
כי הם היחידים בעולם המתנגדים להקמת בית כנסת או כנסיה בארץ ערבית.
תתקשרו למשרד החוץ באותן הארצות ונסו לקנות קרקע להקמת מקום תפילה לא מוסלמי.
קצת לא בריא להיות זר בארץ מוסלמית.
אבל הם צודקים, האונקולוגים.
כי אם חולי סרטן יקראו מה כתב פרופ` פאולינג וד“ר מקס גרסון וד“ר קלי וד“ר גונזלס וד“ר באדוויג וד“ר בירד, ויחליטו להיות כמו שרה חמו, שנתקה מגע מהאונקולוגים והיא חיה ובועטת 32 שנה אחרי אבחון סרטנה וללא אונקולוגה, המחלקות והמרפאות שלהם עלולות להצטמק. בעיני זו הצטמקות בריאה, אך כמו שאמרתי, איש והחלטתו.
תנו לעם את המידע והם, האנשים, יחליטו על הדרך הנכונה לעצמם.

את המכתב קיבלתי רק אתמול.
הופתעתי.
איני מתקשר לחולים שהיו בטיפולי. הם גדולים מספיק. הם שיחליטו אם לשוב אלי או אפילו לכתוב ולדווח לי אם ומה השתנה. כך שבטח לא ידעתי שחל שיפור במצבה של אורלי.

‏יום חמישי 25 אוקטובר 2012

“לקוסם שלי מארץ עוץ“

דר אבני יקר,
מצטערת שרק עכשיו כותבת, הייתי מאד עסוקה בעשר שנים האחרונות בלחיות את
החיים שהצלת לי.

10 שנים קודם:
אני צעירה ומהממת, בסופו של תהליך גירושים ועם שלושה גוזלים קטנים.
מקבלת בשורה. גב` אורלי בבדיקה גילינו כי , יש לך סרטן דרגה 2 “בצוואר הרחם“.
מה?! מבט לשמיים ותפילה לטוב.
ואז טוב, שמו של דר` אבני מתגלגל ליידי דרך חבר לעבודה שחלה באותה תקופה בסרטן “המעי הגס“.ושינה את הרגליו מחמש כוסות קפה עד השעה 10 בבוקר, למיצי סלק וירוקים למיניהם. והחלים.
התקשרתי , הגעתי והחלמתי לחלוטין.
כחודש וחצי מאז פגישתנו תוך שינוי תזונתי כולל ותוספי מזון, תשובות הבדיקות השתנו לגמרי והייתי נקייה לחלוטין מהמחלה ללא שום התערבות רפואית אחרת.
חזרתי להיות אישה שמחה ובריאה.

לא פשוט אצלנו במשפחה “סרטן צוואר הרחם“. דודה שנפטרה, ועוד דודה שחלתה ו…נעזוב את זה.
ויחד עם גנטיקה “לא משהו“ ומצב נפשי של אותם ימים בחיי. רק ע“י שינויי תזונתי ותוספים, הבראתי.
ונכון להיום עשר שנים אחרי תוך שמירה על התזונה ש“הקוסם שלי“ המליץ עבורי ורשימה מפורטת של מותר ואסור שאני נצמדת אליה.
אני בריאה ומודה.

היום:
שיחת חולין ושמו של “הקוסם שלי“ עולה, ואני שיודעת שהבריאה מדויקת להפליא.
מחליטה שהגיע הזמן להתקשר ולקבוע
מתקשרת , שיחה מרגשת ומצטיידת ברשימת בדיקות דם שעליי לעשות ואז לתאם.

על הדרך:
בדיקות דם, דורש זמן. לתאם, דורש זמן. ובזמן הזה ועל הדרך אני חוטפת
“דלקת בדרכי השתן“
“קוסם שלי“ אני מתקשרת
“יש לי דלקת , ואותך אראה רק בעוד כשבוע“
“סודה לשתיה, פוסק. בוקר ערב למשך יומיים“. אל תשאלי, תעשי.
ואני כבר מכירה, ועושה, ותוך יומיים לא צריבה ולא דלקת ואני שוב מחייכת.

אז שוב תודה, תודה רבה על אז ועל היום ובכלל.שהיה לך את האומץ לשאול, לחקור ולהגיע לכל התשובות, התשובות האלה שבאמת מרפאות.

ישר כח,
אורלי אבקסיס