איחולי שנה טובה לאתר eatwell

כשבן יקיר פנה אלי
בבקשה לכתוב משהו לבני עמנו
ולגויים היושבים בארצנו
ובטח יריחו עמנו את התפוח, על הדבש ואולי גם על העוקץ,
בראש השנה שעלינו לברך ולשבח,
למרות שעוד לא טעמנו ממה שהיא, השנה החדשה,
מכינה עבורנו,
לא ידעתי מה לכתוב.

יואב גלנט טוען שאני נגד הממסד.
הבהרתי לו שאני בעד ממסד טוב. אבל מה זה ממסד טוב זו שאלה מעבר ליכולות שלי. אני לא פילוסוף כמו שר האוצר שלנו.
אז בא אוהד ממועדון “אופטימיסט” ואמר לי שאני אנרכיסט. לא מתוך כוונה רעה. הוא אמר שאנרכיסט זה לא זורק אבנים בנעלין אלא כזה שרוצה בטובת עמו וברעת ממסד מושחת.

כיוון שאיני פוליטיקאי, לא אברך פוליטית, ולא אקפיא שום תוכנית
כיוון שאיני כלכלן, לא ארשום היכן להשקיע את מה שלרובנו אין.
אני באמת נהג זהיר, כך שאוכל לברך שכולנו נגיע הביתה ולא למיון או לחדר המצונן.

בגלל שהבריאות של יושבי המדינה היחידה שאני נמצא בה יקרה לי,
ולבי נשבר כשאני רואה את הילד המשותק בכיסא גלגלים ברחוב הדגן, בקציר, ורק ראשו נע לא רצונית,
וקשה לי להבין מי צריך משרד בריאות כשיש כל כך הרבה מחלות מיותרות,
רובן האדיר בר מניעה בקלי קלות,
לא תאמינו כמה בקלות,
אני רוצה לברך בכמה שורות מי שהגיע עד כאן, בקריאה.

בשנה החדשה:

אל תגעו במוצרי חלב, בייחוד זה הבא מהעטינים הכבדים. עזבו ת’עטינים שלה.

אל תגעו במוצרי קמח חיטה, בייחוד לא הלבן. במסגרת ייצור קמח לבן, דוחפים חומר נוראי (בכמת לא גדולה) המחולל סוכרת נעורים. פוגע ממוקדות בתאי ביתא שבלבלב.
ויקרא שמו- Alloxan.
שהפחמימות המועטות שתאכלו תבאנה מהאורז המלא, הארוך, מהדוחן, שיבולת השועל, הכוסמת…

שהשמנים שלא יהיו במטבח שלכם יהיו (שלא יהיו, זוכרים?) שמן קנולה ושמן סויה
ומה שישלוט בסלטים ובבישול ובטיגון יהיו שמן קוקוס ושמן זית, ושמן פשתן לסלט.
שמן דגים- כל יום…

שהחלבונים שלכם יהיו ברובם מהקטניות, וכל המגזים…גזים, אלא אם יבשל ארוכות,
ויוסיף אנזימי עיכול, אם ירצה השם..

שלא תשכחו לשתות מים, כי אם אין מים אין תורה.

ושלא תשכחו לישון היטב, אם מי שאתם אהבים. ואם אתם אוהבים את עצמכם,
ובן הזוג לא תחתית כוס התה שלכם, שנו לכם לבד לשלום.

אמרו בקר טוב לעצמכם ולכל מי שאתם אוהבים. בבקר.
חייכו אל הראי, בו משתקפים פניכם.

חפשו את האדם הטוב, וקללו ברוסית את הרע.
קללה טובה מרגיעה.

ואם אתם פוגשים אדם עם סוכרת נעורים, שלחו אותו אלי, דחוף, ושלא יפסע לכיוון
בתי חולים רבי קמות.
אם אתם פוגשים חולי לויקמיה, אותה ההמלצה.
אל תפנו איש/ אישה/ ילד/ ילדה/ קשיש/ קשישה/ הר או הרה.. לתזונאיות קליניות, בייחוד לא לאלו הרושמות מוצרי חלב ב”מתכוני הבריאות” שלהן. הן שייכות לפח האשפה של ההיסטוריה הרפואית. כמו אלו שלא רחצו ידיים בטרם בא ד”ר זמלוויס.

חפשו יועצים לבעיות בריאות וחולי. רוב הרופאים לא חזקים בבריאות ובריפוי. הם חזקים בכימיקלים לא ידידותיים לסביבה ולברואי השם יתברך.

אין ספק שיש עוד המון תת ברכות בסל הברכות והבריאות לשנה המזדחלת אלינו לטובה,
אבל כל המקצר הרי זה משובח.

הערה אחרונה.
אומרים על ארצנו כי בתנאים טובים היא “זבת חלב ודבש”.
הפרשנות שלי היא שהכתוב כתוב, אבל אין זה מחייב אותנו לנצל את מה שזב, זורם על האדמה הברוכה. לא נאמר שנאכל דבש (סוכרת?) ולא התבקשנו לאכול מן החלב הזב (סוכרת נעורים, מחלות ריאומטיות, קרוהן, טרשת נפוצה, מיני סרטנים שכיחים ועוד..).

רוב הקוראים באתר של בן יקיר יודעים מה הקשר בין תכולת הצלחת לבין הבריאות.
ברכו את ה’ ואכלו בדיוק כמה שהקיבה מתירה, ממה שהנבונים יותר ממליצים.
אל תתנו לעיניים הגדולות להכתיב לכם כמה לאכול, אפילו אם השארת צ’ק רב אפסים לחתן ולכלה, או למי שאיבד עורלתו.

שנת בריאות.
ד”ר אריה אבני
www.avni-med.com