בעיה לבבית. בעיה לבבית?

כך כתב לי בחור אחד:
אני סובל מבעיות עורק סתום ו 3 צנתורים בעבר.
ש.ק. הפנתה אותי אליך.
מעונין לשמוע יותר פרטים והאם אתה מטפל גם בבעיות לבביות.
תודה וסוף שבוע נעים.

הבחור הוא הנציג המצוי של החולה הישראלי, ואולי בעצם של החולה הממוצע בעולם המערבי.
הרופא בעת העתיקה טיפל בכל הבעיות של החריגות הבריאותיות.
כמובן שתמיד היו אוחזי סכין שחתכו ותפרו, אבל הם צמחו ממשפחת הגלבים.

הרפואה המודרנית, ואני מתכוון לרפואה הפנימית, זו שחבריה מחלקים כמוסות (קופקסון, פרדניזון, אימוראן, אקמול פורטה…) התפצלה בצורה בלתי מובנת, בצורה ממש לא הגיונית.
יש אחד אלוהינו. אחד גוף אנושי, והמון תת התמחויות ברפואה הפנימית.

בעבר הרחוק, כשהתחלתי ללמוד הומיאופתיה, התחלתי להבין שכל ההתפצלות לתת מקצועות היא טעות. אולי לא מכוונת. אולי בגלל שיש המון בדיקות, שהן עומס כבד על מוח סטודנט ומומחה. פעם חודשים ארוכים מתוכנית הלימודים להכשרת רופא הוקדשו ללימוד הלטינית, אולי כי לא היו המון בדיקות?

בעולם הרפואה הדחויה (ע“י הממסד הרפואי) יש מקצועות רפואיים כמו הרבולוגיה, פרחי באך, רפלקסולוגיה, שיאצו, דיקור סיני, רפואת איי פיג`י, רפואת איורוודה, הומיאופתיה ועוד ים של גישות רפואיות. בכל המקצועות ההם רואים באדם יחידה אחת. ראייה ההוליסטית. שוב לא אדם מפוצל לחתיכות, שבכל אחת מהן נוגס תת מומחה כזה או אחר, אלא איש אחד, שבנקודה זמן מסויימת של חייו, המובייל האנושי, האישי, שלו, יצא מאיזון, מה שמוגדר קלינית כ- Dis-ease.
פעם הבחור היה ב- ease. כעת הוא במצב טורדני, ב-Dis-ease. וזה מחייב לפנות בשאלה למי שיש תעודת מטפל כזה או אחר.

צאו ולמדו- בגישות הרפואיות הדחויות ע“י הדיקטטורה השלטת (האביב הרפואי כבר החל לכרסם ברפואה זו, והאזרחים הזקוקים לסיוע רפואי מצביעים ברגליהם (וקוראים באתר שלי)), המטרה היא אחת, ולא חשובה הגישה-להביא את המובייל האנושי, הפנימי והחיצוני, הפיסי והרגשי, לאיזון. ואלוהים הוא שידאג לתהליך החלמה, כי הוא התקין מנגנוני החלמה, שהבינה האנושית בקושי מתחילה להבין כי הם קיימים. חולה סרטן יכול להחלים בלי לראות אף אונקולוג. הוא זקוק רק לביופסיה ולפתולוג כדי לדעת שיש לו את זה (סרטן, וממש לא חשוב איזה).
גם חולה פסוריאזיס אינו זקוק לדרמטולוג. גם חולה שעבר צינתור ראשון ואחר כך שני ואחר כך שלישי לא זקוק לקרדיולוג אלא למטפל שימנע את הצינתור השני.. צינתור היא בסך הכול מיומנות, שקצת מזכירה אינסטלציה. הייתי מגדיר את המצנתר כאינסטלטור הומני.
היכולת לשפר או אפילו להביא להחלמה אינה מצויה באמתחתו של הקרדיולוג או מומחה לשלוש או ארבע מולקולות כולסטרול וכמה סטטינים. כי אצל מטפל טוב הבחור שלנו לא היה זקוק לצינתור השני. בטח לא לשלישי.

נחזור לבחור שלנו, זה שכתב את המכתב הקצר.
הוא עבר 3 צינתורים אבחנתיים. אבל למטפל בו לא היה כל מושג בנושא, עליו הוא קבל מינוי. להבריא את החולה מבעייתו הרפואית. ולכן הבחור ממשיך להיות חסום. אני מניח שאם הוא לא יחליף את הגישה הטיפולית, הצרות רק יחמירו.

אני שוב מודה שאני ממש לא בחור נחמד.
השואל רצה פרטים.
יש כאלו המבקשים ממני הפניה למטופלים שהיו אצלי, כדי לשמוע אם אני בסדר.
אופס. מי אמר שאני רוצה שמבקשי הפרטים ומבקשי ההפניה יגיעו אלי?
למה לעבוד קשה?
אני מחסידי הצנע לכת והסתפקות במינימום ההכרחי.
אלי באים רק מטופלים הרוצים מאד לבוא. אולי כי שמעו. אולי כי קראו משהו באינטרנט. באתר שלי.
הם מהמרים עלי. לא מבקשים פרטים.
אני שונא לעשות פירסום לעצמי.
אני ממש לא חושב שאני מצוין, או טוב מאד. אולי טוב. אני בסך הכול בחור עם משימה ואני מאמין באמונה שלמה כי הקונבנציונלים קצת טועים. אולי יותר מקצת. רק שהיוהרה ו“גאוות יחידה“ מונעת מהם להצטרך אלי או לדוד שדה או לפרופ` עירון או לד“ר יוסף דיין.
זו רק שאלה של זמן. האינטרנט וההבנה יקברו קצת את רפואת הכמוסות הרעות.
שבת שלום
2.5.2014