בתנ

בס”ד שבוע טוב ושלום רב.
קראתי בעניין רב חלקים גדולים ממאמריך והספרים שהוצאת. הדברים סדורים,ברורים, הגיוניים ונראה אכן שהצדק עמך וצורת עולם התזונה הנוכחי שלנו הינה טעות ועיוות מהתכנית המקורית שתוכננה עבורנו לפחות מבחינת התזונה.
מאחר ואתה מצטט הרבה ממקורות היהדות , מהרמב”ם וטוען שבורא עולם “תכנן” אותנו באופן טבעי בריאים וללא שום צורך בחלב מעבר לחלב אם. נשאלת השאלה המתבקשת כיצד מלאים מקורותינו בעניני חלב המעידים בצורה ברורה שאינה משתמעת לשני פנים על כך שהחלב היה חלק בלתי נפרד מעולם התזונה של העולם הקדום והמקראי? לפי דבריך זו היתה אמורה להיות תקופה “נקייה” מחלב .
אשמח מאד לתשובתך.
ברכה והצלחה בכל מיכאל אפשטיין
————————————————————————————————

לאדון מיכאל הנכבד.

כמו שנאמר- עיניים גדולות למו..

סוחרים היו בני עמינו מאז ומתמיד.
סוחרים סחור וסָבוב עד שנעתקה נשמתו של העומד מולם
וכמו שנפלו חומות יריחו מרוב שסוחרים היו סביבה
כך גם ארע עם היושב”ם
שרצה להחריב את סדום ועמורה
וכך, אט אט, אבי האומה, שהיה במקורו מאור כשדים,
שקרובה היא לפרס ומדי,
ומידי פעם היה אבי האומה משנה את המחיר,
ואם ימצאו חמישים צדיקים או עשרה או חמישה
כך קבע את תג המחיר
למרות שהכל יכול רצה את כולם
ואברהם הציל את לוט ובנותיו,
ומה שארע לאחר ההצלה
לא היה לכבוד לאיש מלבד לרצון לשמור על זרעו של לוט.

ומשום מה, ישאל כבודו,
הייתה כל ההקדמה הארוכה והמבארת את קושית השואל,
משום שהיה חייב להיות לשואל נהיר ובהיר
כי יש דברים שנכפים על היושב”ם
ואני מניח שמרצונו
ומאהבתו את הבריות, לא את כולן אלא
את הבודדים,
שאולי בכל דור ודור
ניתן לסופרן לא על יד אחת
אלא על אצבע אחת,
אולי.
ולהם הוא מוכן להקשיב.

בתחילה נתן היושב”ם הוראות ברורות וחדות
שאני מניח שהפיל והקוף והפרה והעז והכבש קבלו אותן באהבה,
מאז ועד היום. ולא שינו ממנהגם.
ההוראות מופיעות, חד וחלק, בפרק א’, והן ההנחיות שבפסוק כ”ט, אם איני טועה.
ירקות וקטניות ופירות ואגוזים, בפירוט של היום.

הרבה דברים לא נכתבו, כי לא היה בהם כל צורך.
אין לי ספק כי כבר בימים הראשונים אחרי יציאה מגן העדן
(וכידוע הייתה ביציאה גם האישה, והיא הרי עזר אך גם קצת כנגדו, ותמיד תהיה ההערה והגערה ודרישת ההבהרה בפיה)
עלו השאלות
שהפנה האדם ליושב”ם,
בעקבות הטרדת האישה?

וזה מותר לאכול? וזה? וזה? וקצת מבשרו של הכבש,
וכך כשהגיעו לפרקם הבנים
והעלו עולות ראשונות
אפילו היושב”ם אהב את ריח העולה, שעלה,
וויתר לאדם וצאצאיו,
וכך, מוקף בהמון שאלות,
והוא היה התזונאי העליון, הבורר והקובע,
ויתר לאדם,
ונתן לו לאכול מן החלב ומן הבשר, עם זמן קצוב ביניהם.

אין ספק שהיה חשש מה מפני האדם, שהיו לו מחשבות, (ראה מגדל בבל)
אותן ידע היושב”ם,
וכך, בהברקה מופלאה,
הוא פסק לטובת הבשר והחלב,
שהיו נותנים טעם לחיים
וגם מקצרין את מִשכָם.

וכך, ניצל האדם את חולשתו המחושבת של היושב”ם
ואוכל מהכול,
וביחוד ביום השבת
עד כי יום חגם של הנוצרים
הוא יום חגא ליהודים הכשרים,
אשר מכבידים על קיבתם ביום
שאמור להיות יום מנוחה,
גם לקיבה.

כמו שנכתב בפתיח
“עיניים גדולות למו”.

בברכה ובכבוד

ד”ר אריה אבני

www.avni-med.com