חיזונים, רבותי, חיזונים. עם ז`

איזו רמאות של חיסונים.
בכל המחקרים בכל אירופה, גרמניה ואיטליה ועוד, נשאלו הרופאים והאחיות כמה מהם התחסנו לכל מיני חיסונים (שפעת, חצבת, שעלת)? הם לא נדרשו להציג עדות, בהנחת יסוד כי רופא ואחות לעולם אינם משקרים. הדיווח הלא מדעי הוכיח שרובם העצום בכלל לא התחסנו. לא בחיסוני שפעת, לא בחיסוני חצבת, לא בחיסוני שעלת. בשום חיסון כנדרש ע“י משרד הבריאות בכל הארצות. גם בסין הם לא, ברובם המדווח. ואם נניח, וזה בטוח מדעית, כי חלקם מפחדים לאבד את מקום העבודה העבודה, אולי תמצאו רופא אחד או אחות אחת, הרואים את נזקי החיסונים בבית החולים, שיסכימו שיזריקו להם את תערובת הרעלים שנקראת בשפת דבש- חיסון.
ואני לא מדבר על אחיות טיפת חלב, אלא על רופאים ואחיות במחלקות אונקולוגיות וצוותים שמטפלים בפגים ובילדים ובמושתלי איברים.

מיכל שלחה לי כתבה של ד“ר יפה שיר רז.
תהנו ממנו.
תראו את התגובה של ראש הרופאים המתנגד לשים על הרופאים תג המאשר כי הם אכן חוסנו.
שיעשו לכל האחיות והרופאים בדיקת נוגדנים. עד שלא יהיו להם רמות טובות, שלא יתקרבו לבני אדם.

בגיהינום מכינים ערימות עצים גבוהות וגדולות. יהיה שמח שם כשמובילי הרפואה יגיעו לשם. והם יגיעו, וזה הוכח מחקרית.

הנה מה שהיפה שלנו רשמה:

“נשק ביולוגי“, זה הביטוי המטריד שמסתובב ברשת בשבועות האחרונים כלפי ילדים לא מחוסנים, במסגרת הקמפיין לקידום חוק לכפיית חיסונים, ואפילו עוד לפני שיש חוק כזה – ליישומו בפועל ולדרישה מהורים להציג פנקסי חיסונים. ההאשמה המוטחת בהורים המתנגדים לכפייה היא שהילדים הלא מחוסנים עלולים לסכן ילדים או אנשים מדוכאי חיסון, ילדים שמפאת גילם עדיין לא חוסנו בחיסונים שונים, ואוכלוסיות בסיכון בכלל.

הסיכון הזה, כך טוענים מקדמי הקמפיין, כל כך גדול, עד כי למרות שהצעדים האלו מנוגדים לחוקים בסיסיים – כמו זכות האדם על גופו והזכות לסודיות רפואית – הם גוברים על החוקים האלו.

אז האם באמת הסיכון הזה גדול עד כדי כך שהוא גובר על החוקים הבסיסיים?

הממממ מעניין שהרופאים לא חושבים ככה.

הרופאים לא חושבים ככה??? מאיפה המצאתי את זה? הרי יש קו – נ – צ – נ – זוס בקהילה הרפואית: חיסונים הם יעילים ובטוחים תמיד. אין להם תופעות לוואי. אף פעם.

“אפילו רופא אחד“, טוענים מדעת ויתר דוחפי הכפייה, “לא מוכן להתראיין ולייצג עמדה אחרת מהקונצנזוס, שכפייה היא צו השעה!“.

האומנם?

אז אולי תתפלאו לשמוע, אבל מסקירת הספרות המחקרית מתברר, למרבה התדהמה, ששיעורי ההתחסנות בקרב רופאים ואחיות בעולם וגם בארץ, נמוכים ביותר. מה זה נמוכים? תלוי בחיסון, תלוי במדינה ותלוי בשנה, אבל השיעורים נעים בין… כ-10% ל-כ-40%.
עד כדי כך שיעורי ההתחסנות בקרב הקהילה הרפואית נמוכים, שבספרות הרפואית מתוארת התופעה כבעיה חמורה במדינות המפותחות.

כשזה מגיע לעצמם, הרופאים והאחיות, איך להתנסח בעדינות, מסתייגים מלהתחסן.

מדוע זה קורה? הסיבות, מתברר, לא שונות מאלו שמציגים הורים: “פקפוק ביעילות החיסון“, “חשש מפני תופעות לוואי“, וגם, תתפלאו (או שלא) – “חוסר אמון במערכת הרפואית“.

הנה מקבץ מרשים מהספרות:

מחקר מ-2010 בגרמניה: “בסך הכל, מצאנו שיעור נמוך באופן מטריד של מודעות ביחס להמלצות הרשמיות להתחסנות (35.6%) והערכת הסיכון האישית של רכישת זיהום בשעלת הקשור לעבודה (23.2%). באופן כללי, שני ההיבטים היו קשורים לעתים תכופות עם סירוב להתחסן“.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21240587/

ומחקר מבייג`ינג מ-2008: “פחות מ-18% הצהירו שחוסנו ב-2008; 40% (n=765) או משתתפים הסכימו עם ההצהרה “חיסון השפעת יכול לגרום לשפעת בחלק מהאנשים“.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20418403/

והנה עוד מחקר מ-2009 בגרמניה:
“המחקר שלנו הראה שהרופאים נטו להתחסן באופן מובהק יותר מאשר האחיות (38.8% לעומת 17.4%).
Our study showed that physicians were significantly more likely to have been vaccinated than nurses (38.8% vs 17.4%; p < 0.0001).

אפילו אחרי קמפיינים מושקעים לעידוד ההתחסנות של הצוותים הרפואיים, תראו מהם שיעורי ההתחסנות:
בארה“ב: “שיעור ההתחסנות היה 34.4%“.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/17276792

ובאיטליה: “הקמפיינים הנוספים של 2005 ו-2006 ייצרו שיעורי התחסנות גבוהים משמעותית בקרב עובדי בריאות הציבור לעומת אלו שהושגו בשנים קודמות, מ-10.4% ב-2004 ל-3.6% ב-2005 ו-23.2% ב-2006“. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19139813

ומתברר שאפילו בשנת 2009 – השנה של “מגיפת“ שפעת החזירים, ההפחדות לא עבדו על הרופאים והאחיות: שיעורי ההתחסנות לשפעת רגילה גירדו בקושי את ה-50% מלמטה, ואילו שיעורי ההתחסנות לחיסון שפעת החזירים היו בקאנטים:
“סך של 262 עובדי בריאות הציבור (49.7%) דיווחו שקיבלו את החיסון העונתי, בעוד שרק 87 (16.5%) אישרו שקיבלו את חיסון ה-H1N1 של 2009… הקיום של “ספקות לגבי יעילות החיסון“ ו“פחד מתופעות לוואי“ היו הטיעונים העיקריים לסירוב“.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20471438

חושבים שבישראל זה שונה? תחשבו שוב:

שני מחקרים שבהם השתתף פרופ` שמואל רשפון, יו“ר הוועדה למחלות זיהומיות ולחיסונים בכבודו ובעצמו, הראו שיעורי התחסנות נמוכים בקרב אחיות, כולל אחיות שמטפלות בפעוטות, כולל אחיות טיפת חלב.

“ארבעים ושניים אחוזים של האחיות דיווחו שקיבלו את חיסון השעלת בחמש השנים האחרונות, ו-44% דיווחו שקיבלו חיסון שפעת במהלך השנה הקודמת“.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3667920/

“אמון ברשויות הבריאות היה נמוך, בעיקר בעקבות מגיפת ה-A/H1N1. בנוסף, אחיות לא ראו את החשיבות בלשמש כמודל לחיקוי עבור הציבור ודרשו את האוטונומיה להחליט האם לקבל את החיסונים“. http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22446637

הסרבנות העיקשת והקבועה להתחסן עולה כמעט מדי שנה מחדש לדיונים במדיה. תציצו למשל מה נחשף בחדשות ערוץ 10 ב-2013: “חשיפה: רוב הרופאים בישראל לא קיבלו חיסונים“. ולא, לא מדובר רק בחיסון השפעת. “על פי נתוני משרד הבריאות, אנשי צוות רפואי רבים סירבו לקבל חיסונים נגד מחלות שונות ונפוצות – למרות דרישת המשרד“. https://www.10.tv/news/59238

ומה קרה בשנה שעברה – 2017? “לא תאמינו: רבים מהרופאים והאחיות לא מתחסנים לשפעת“, הכריזה הכותרת ב-YNET. “קופות החולים פועלות במרץ כדי לחסן את האוכלוסייה בישראל, אבל דווקא מי שאמורים לסנגר על החיסון, הצוותים הרפואיים, אינם מתחסנים. מנתונים שבידי משרד הבריאות, מרבית הרופאים והאחיות לא ממהרים להתחסן, ועלולים להדביק דווקא את המאושפזים שבסיכון גבוה – פגים, תינוקות, יולדות וקשישים “. https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5028021,00.html

לומר שהרופאים מסתייגים זה באמת אנדרסטייטמנט מטורף. כי הם לא סתם “מסתייגים“ להם בשקט בבית. ממש לא! כשמשרד הבריאות ניסה לחייב אותם לשאת תג ש“יסמן“ האם הם התחסנו – הם נעמדו על הרגליים האחוריות.
למזלם הטוב, בשונה מההורים המתנגדים לכפייה שזכו לכינויים כמו “רוצחים שפלים“, ו“השארתם שובל גופות מאחוריכם“, לרופאים יש גב.
פרופ` ליאוניד אידלמן, יו“ר ההסתדרות הרפואית, פרסם מכתב תגובה חריף ביותר. אוהוו כמה חריף:

“עמדת הלשכה לאתיקה בהר“י היא כי החלת חובת חיסון על צוותים רפואיים ופרסום קבלת החיסון בפני ציבור המטופלים אינם עולים בקנה אחד עם עקרונות האתיקה הרפואית המבקשים לבסס את זכות האדם על גופו והזכות לסודיות רפואית“.
“דרבון האוכלוסייה להתחסן כנגד מחלות מדבקות אין משמעותו נטילת האוטונומיה האישית של הרופאים וביצוע מהלכים חד צדדיים שייאלצו אותם לקבל חיסונים בניגוד לרצונם ו/או להסכמתם“.
“נשיאת תג המציין את עובדת התחסנותו של הרופא, מפרה באופן בוטה את זכות הרופא לסודיות רפואית ומעבירה מסר שגוי, לפיו רשאי המטופל לבוא בדרישות לרופא או לסרב לקבלת הטיפול אצל הרופא, רק בשל מימוש הזכות הבסיסית לקבלת החלטות הקשורות לרופא עצמו“.
“הפעלת אמצעי לחץ בדמות האיום בהדבקת מטופלים ונשיאת תג “המסמן“ את הרופא, מהווה פגיעה בכבודו, בחירותו, בפרטיותו של הרופא ובאוטונומיה שלו“.
https://cdn.doctorsonly.co.il/2014/10/0344.pdf

כן כן, שמעתם נכון – כפייה, תתפלאו לשמוע, מנוגדת לעקרונות האתיקה הרפואית ולחוקים בסיסיים של זכות האדם על גופו והזכות לסודיות רפואית.
ולא זו בלבד, אלא שהיא מהווה פגיעה בכבוד, בחירות, בפרטיות ובאוטונומיה! ידעתם את זה?

אז רבותי הנכבדים אנשי משרד הבריאות, איגוד רופאי הילדים וחברי מדעת – אתם מתבקשים להחליט. או שכפייה חשובה יותר מחוקי היסוד ומהעקרונות לאתיקה רפואית, או שהיא לא.
או שלא מחוסנים מהווים “פצצה ביולוגית“ או שהם לא.
האם הרופאים והאחיות, שנמצאים במגע יום יומי עם מטופלים ומאושפזים בסיכון גבוה – בדיוק כמו שצוין בכתבה – פגים, תינוקות, יולדות, קשישים וגם מדוכאי חיסון וחולים אחרים – אינם “פצצה ביולוגית“? או שחוקי הביולוגיה מדלגים על רופאים ואחיות, ומתמקדים רק בדנ“א של תינוקות ופעוטות כשהם נכנסים לפתח הגן ובית הספר?
אבל תהא אשר תהא ההחלטה שלכם – היא צריכה לחול על כולם.