טורט קטן נחמד, מקפיץ הוא כל אחד….

אני יושב לכתוב בגלל אבא גיא בן צבי, שהסיפור שלו הופיע היום בוינט:
http://www.xnet.co.il/win/articles/0,14717,L-3106951,00.html

הסיפור מקסים. אבא טיפל בבנו, בניגוד להנחיות רפואיות. והצליח. הצליח במה ששום קליניקה ייחודית בכל בתי החולים בישראל ובאי שם לא הצליחה. וזה היה לפני הרבה שנים, כי הבן שלו סבל מה“מחלה“ לפני הרבה שנים, מגיל כלום, והיום הוא חייל מצטיין ביחידה שלא אמרו לי את שמה מפאת הסודיות.

אז שְמע אבא יקר:

בשנת 1200 בערך הציע מי שהציע טיפול במחלה שידועה גם היום, אבל איש לא הקשיב לו. אז מתו.
ואז במאה ה-16 הראה זקן אינדיאני כיצד לרפא ספנים, שהיו על סף המוות, בחורף, באמריקה הצפונית, מאותה המחלה. בעזרת משרה של מחטי אורן במים. קראתם נכון. מחטי אורן. ההחלמה של הגוססים היתה של 100%. כשהאוניה חזרה לצרפת, ראשי הרפואה הקונבנציונלית בצרפת צחקו על האינדיאני, והקברניט, שהעביר את המידע, חש חרא. כי גם הוא סבל מאמונה חולנית שרופאים (ואני לא מדבר על רופאים בשטחי ההתערבות הידנית) יודעים לרפא.
ואז, בשנת 1740 פלוס, גילה ד“ר לינד כי לימון מרפא את המחלה ההיא, שגבתה כל שנה, כל שנה, חיי 5,000 (חמשת אלפים) מלחים של הממלכה שהתאחדה והיתה למעצמה.
ראשי הרפואה אכלו את ד“ר לינד, כירורג, חי, ובטח צחקו עליו.
הספר שהוא כתב בנושא נמכר אולי ב- 37 עותקים.
נדרשו עוד 40 שנה עד שהצי הבריטי, בהכוונת משרד הבריאות הבריטי, הכניס את הלימון כפק“ל, ומאז איש לא מת מאותה המחלה המסתורית.
לקח המון שנים עד שגילו את ויטמין C.

אני חושב שכמו ש“שלום עכשיו“ הוא המכשול הכי גדול לשלום אזורי בישראל כולה, כך משרד הבריאות הוא המכשול הכי גדול לבריאות בכל ארץ עליה אצביע.

מחלת טורט תוארה ע“י ד“ר טורט, הרבה לפני שסבא רבא שלנו נולד.

ברור לכל טיפש מתחיל, אני למשל, ואני רופא שמעולם לא התמחה בנוירולוגיה או בפסיכיאטריה, שהם לעניות דעתי מקצועות די מיותרים, ובטח בימי סיטי ו MRI ועידן מחשבים, המאפשרים לאבחן הרבה בעיות שתחומים הנ“ל, בלי להתמחות במקצועות הנ“ל, שטורט היא בכלל לא מחלה. אומר שנית. טורטהיא בכלל לא מחלה.

כמו שילד בוכה, כשהוא רעב, הוא לא בוכה בגלל ממחלה, אלא מבטא מחסור, כך ילד עם ביטוי של פעילות מוחית לא תקינה, מבטא מחסור כלשהו. כן. מחסור כלשהו במוח. וגם הרעלה של חומרים כלשהם, שאסור היה לתת לו.
רק טיפש מדאיג יכול לחשוב כי לילד חסרה “תרופה“ פסיכיאטרית או נוירולוגית.
וכמו שאני כותב, אבא גיא בן צבי, מרמת יוחנן, נכנס לאינטרנט ומצא כי שמן דגים יכול לרפא. היה קשה לסלק את ה“תרופה“ שפסיכיאטר די לא חכם נתן לילד הקטנטן. מילד פגום, האבא ולא הנוירולוגים, האבא ולא הפסיכיאטרים, הפך את בנו לילד מבריק, כשעד כיתה ח` הוא היה זומבי מוחלט.

היום רק יום שלישי, ולפני יומיים, ביום ראשון, הגיעה אלי אימא עם ילד עם בעיה דומה.
אני מכיר את ה“מחלה“, שאינה כלל מחלה, מספר שנים.
הטיפול בה נורא פשוט.
ראשית, לעולם לא פונים לרופא קונבנציונלי. שום רופא שיש לו מרשם ל“תרופה“ קונבנציונלית.

בדיווח בוינט נשאל האבא, גיא בן צבי, מרמת יוחנן:
אתה נאבק ברפואה הקונבנציונלית?
והוא ענה:

“לא. העולם של הרפואה הוא עולם סגור עם עצמו ועם הדוגמות שלו.
אני לא נאבק בו.
המטרה שלי היא לשנות מלמטה, דרך החולה ולא דרך המטפל;
לא דרך שרת הבריאות או קופות החולים,
כי זה עולם שלא ניתן לחדור לתוכו – הוא מאוד אליטיסטי.
אבל היום יש מהפכת מידע: אותי האינטרנט הציל.
אני מאמין שצריך לאפשר להורים למצוא את הפתרון דרך האינטרנט.
הם יכולים להגיע אליי כשהרפואה הקונבנציונלית לא נותנת פתרון“.

זה מה אני אומר. האביב הרפואי כאן. לא לפנות עם בעיה שכזו לאף רופא קונבנציונלי.
להשגת ריפוי מלא אסור שיהיה רופא קונבנציונלי בתמונה. הוא מקפיא הסימפטומים.

אז מה עושים?
פונים לטייס המסוקים מרמת יוחנן, שבעברו הרחוק לא האמין כי קיימת הרפואה הנכונה, לה יש הקוראים “אלטרנטיבית“. אלי לא צריך לפנות כי אני רוצה שכל אימא ואבא יעשו את העבודה בעצמם.

למוח יש מחסור ברור ויש הרעלה גם כן.

לכן מסלקים את כל צבעי מאכל וחומרי טעם וריח ומזון מעובד.
מצמצמים את כמויות הסוכרים, שבהם טובעים ילדינו.
מוסיפים שמן דגים, כפית עד כף, ויותר, כל יום.
קונים מגנזיום באבקה, מכינים תמיסה ומורחים את הילד בקר וערב.
מגנזיום כלוריד:
טלפון: 048814900
מק“ט:0021058331000
קונים 1 ק“ג.
כתבו אלי. אל תבואו. כתבו. ואתן לכם הוראות הכנת התמיסה.
וזהו. מת ד“ר טורט. מתה המחלה. הגיע הזמן לסגור את כל היחידות הכושלות.

אם אין אתם לכם, מי לכם? לא רופא המחלק כימיקלים שנזקם יסולא בדולרים, הנכנסים לכיסי רמאים.