נורא מעט מילים אבל כמה הן מקסימות.

את בעלות השם בת שבע לא פגשתי מיליון שנה. אולי פחות.
אתמול פגשתי אחת. ניצולת סרטן שתי מנות. מרטו לה את כל שערות ראש ונתנו לה הקרנות. ילדת גזזת.
בחיים לא הייתה לה. רפואה מונעת. משהו שמזכיר את החסון לפפילומה. ימח שמם של רופאי משרד הבריאות באמצע שנות החמישים.
והיום קבלתי מייל מבת שבע השניה. אולי כי יש אלוהים. עושה הפתעות.
והיא כתבה לי מכתב נורא קצר שבתשובה עניתי לה ספונטנית ושלחתי לה חיבוק של דקה שלמה על המילים ששלחה:
“‏בזכותך, בזכות האמת, הפיקחות, והערנות שלך יש לנו את היכולת להחליט. תודה ד“ר אבני שלי‏“.

כמה חבל שלבת שבע בגיל שבע, עשו את המוות. במסווה של קייטנה.

יש להיזהר ממשרד הבריאות גם היום.
הללו של אז בטח מתו. האם הללו של היום שונים?