סיפור על נגיף כמעט מאד חיובי.

את הסיפור הבא שלח לי אברהם דובובסקי.
מזל דומה היו לאימי ולאבי. אבי ברח לרוםיה בתחילת מלחמת הזוועה, ולאימי היה מזל כי היא נולדה בדיוק בזמן שאפשר לה להיות נערה, וכך היא שרדה את פלשוב ואת אוושוויץ.

כתב אברהם: “‏סיפור קטן בהקשר לפוליו.
בילדותו אבי ז“ל חלה בפוליו. בעקבות זה הוא צלע ורגלו האחת היתה דקה וקצרה. כאשר הגיע לגיל צבא , בגלל הנכות שלו הוא לא נלקח לצבא הרוסי ועלה לארץ.
הוא היחידי שנשאר מכל משפחתו 7 אחים הורים דודים דודות ועוד.
כל זה בגלל מחלת הפוליו. בזכות אותו נגיף זעיר המשפחה ממשיכה להתקיים .
הטבע והגורל עושים את שלהם.
אבי‏“