עוד על ויטמין D. המחזור הראשון.

אני אוהב את משרד הבריאות.
באמת בלי קשר לתביעה שהם הגישו, ובצדק, נגדי, אחרי שכתבתי באתר זה וגם בפייסבוק וגם אמרתי בתוכנית האל מותית של קריין ידוע באחד מערוצי הרדיו, והוא במקרה גם קצת היפוכונדר חיובי, על נזקי משרד הבריאות הישראלי לבריאותם של ילדי ישראל והוריהם. כתבתי כי הרופאים הם דוחפי DRUGS, סמים, שלמען פוליטיקלי קורקטנס הם נתנו להם את השם מרגיע מצפון “תרופות“, שממש, במרבית המקרים, לא מרפאות, רק מזכות את היצרניות בהכנסות קבועות ואת מערכת בתי החולים והמרפאות בהמון חולים, שלא נרפאים, ויש להם מחלות חדשות בגלל תופעות לוואי, ויש גם מתים, שאלמלא הרופאים הם היו חיים.
באמת שהדברים שפלטתי, בכתוב ובנאמר, היו קשים. היום המילים מזעזעות. בעוד כמה שנים הרופאים עצמם לא יבינו מדוע היה נחוץ פוץ אחד שיזעק, במקום אלפי רופאים שידעו, ששתקו ולא הרימו קול. בעקבות המילים הקשות היה לי שימוע ואחר כך משפט בית משפט זוטא. בסוף אמרו שלא אעבוד חודש כרופא. אני מקיים את הדרישה, את העונש, לכל בעלי קשיי בריאות, מלבד לחולי סרטן שהאונקולוגים הוציאו להם את החשק לחזור לחיק הכימותראפיה או חולים, שמערכת הבריאות, או למען הדיוק: הרופאים, הפכו אותם לשבר כלי, כמו גסטרואנטרולוגים שהרסו חולה קרוהן ואחרי כל מיני נוגדי דלקת ונוגדי סרטן וחומרים ביולוגים הוא מדמם מאחורה ודואב ללא הרף, ולא רוצא לראות מבנה המזכיר גסטרואנטרולוג.
למה אני אוהב את משרד הבריאות?
כי אני שונא אנשים שאוהבים קדמה. שרוצים להיו בחזית. בחזית המחקר. ואולי המחקר טועה, ובעצם, כמו שאמר ליפא העגלון, למה בעצם למהר? למה החוקרים צריכים להיות תמיד לפני, לפני משרד הבריאות? אולי אנשי משרד הבריאות צודקים. בשביל להיות בטוחים, צריכים לפגר.
אני, כמו מרבית הרופאים, אוהב אנשים שההנחיות שלהם עוזרות לנו, הרופאים, לעבוד ללא הרף. משרד תומך חולי הוא נכס לציבור הרופאים. ואני עדיין רופא (מלבד בין 17.5.2015 ל 17.6.2015, שזה משך העונש, בעקבות הכעס הבין משרדי (משרד הבריאות ומשרד המשפטים)).
תארו לעצמכם, למשל, שחוקרים כותבים על נושא מסויים, ומשרד הבריאות בכלל לא מתייחס למחקר, כי הוא, המחקר, עלול לזרוע כל טוב.
רוצים דוגמא?
נערה דלת גובה, קרי נמוכה, זה טוב או רע?
נערה שמתחילה לדמם מהווגינה בגיל מוקדם, זה טוב או רע?
נערה שדוחפת לווגינה טמפונים בגיל צעיר, אולי בכיתה ב` או ג`, זה טוב או רע?
שהאימא צריכה לקנות את הטמפונים, לעצמה ולבנותיה, זה טוב או רע?
דחיפת טמפקס עם דיאוקסן, זה טוב או רע לצוואר הרחם של הילדונת?
אובדן בטחון עצמי ורצון להתרומם (גם על עקבים, וגם כדי להיות אהודה על החברים) זה טוב או רע, בגיל צעיר?
אתם בטח סקרנים למי התכוון הכותב.
אז ככה.
בדקו מאות נערות צעירות, בגיל נורא צעיר (בת שבע היא צעירה?), בארה“ב, ושאלו אותן מתי הגיע המחזור הראשון. המעקב היה אולי שנתיים. כדי להיות רציניים הם בדקו לילדות את רמת ויטמין D. ומה הם, החוקרים, אוהבי הילדים, מצאו?
שככל שהויטמין D נמוך יותר, המחזור מופיע בגיל צעיר יותר. ככל שרמת ויטמין D גבוהה יותר, המחזור יבוא בזמן מאוחר יותר.
ככל שהמחזור יאחר-
— הוצאות על טמפקס יפחתו.
— הבושה בשל הדימום תהיה בגיל בו הנערה בשלה יותר.
— הילדה תהיה גבוהה יותר ויהיו לה פחות רגשי נחיתות ויפחת הרצון להתרומם.
— שכיחות סרטן השד תפחת
— סיכוי הסוכרת ומחלות מטבוליות יפחת.
אז מדוע משרד הבריאות, שיודע שרמת ויטמין D נמוכה עד כדי  בכי בישראל, לא מעודד מתן פומי של ויטמין D?
כי ככה.
באותו מחקר גם נמצא כי הפלואור שמוסיפים בלחץ משרד הבריאות למים מצטבר בבלוטת האיצטרובל במוח, וההצטברות במאות אחוזים של הפלואור שם עושה בעיות עם אותו המחזור, עליו כתבתי קודם.
מילא רופאי הילדים או בעצם, ראשי רפואת הילדים, היו סותמים את הפה ככתוב “גם אוויל מחריש חכם ייחשב“. אבל הם היו המתנגדים העיקריים של הפסקת ההפלרה! הם רצו שהילדים בישראל יחטפו את הפלואור, כדי שתהיה להם עבודה לעולמי עד של חייהם.
בא לי להקיא כשאני קורא את המחקרים, ומה שעושה משרד הבריאות לאוכלוסיה.
אם הייתם ראשי משרד הבריאות, או הנמוכים מהראשים, לא הייתם כועסים למקרא נכתוב, על הכותב?
זה טבעי לכעוס. זה אפילו בריא לכעוס ולא לשמור בפנים.
ובגלל זה אני אוהב אותם, את ראשי משרד הבריאות, כי הם לא אשמים.
הפיגור המדאיג שלהם אחרי חידושי הרפואה הוא כנראה ממצא ידוע של הפער הגדל והולך בין מערכת גדולה מדי וכבדה מאד לבין החוקרים קלי הרגליים.