על סוכרת וחלב. מטופל של מרפא אחר.

איך הבריא , הפציינט הסכרתי עם הכולסטרול הגבוה
מאת: חיים שטיינברגר
ש. הוא בן 47 , מנכ”ל חברת היי-טק, נשוי ואב ל – 2 ילדים, הגיע אלי בינואר 2008 , התלונה העיקרית שלו הייתה, מחלת הסכרת וכולסטרול גבוה. ש. סובל מסכרת מאז 1995 , שנה בה אובחן לראשונה, עם רמת סוכר ( בצום של 15 שעות ) בגובה 170 מ”ג/דצ”ל. כבר באותה בדיקה התגלתה אצלו במקביל רמת כולסטרול גבוהה 270 מ”ג/דצ”ל, שמתוכם רמת הכולסטרול הרע LDL הייתה 160 מ”ג/דצ”ל, והכולסטרול הטוב HDL הייתה 40 מ”ג/דצ”ל .

רופא המשפחה של ש. , אמר לו שערכי הסוכר שלו גבוהים מאד, וכך גם ערכי הכולסטרול הרע, ואם לא יתחיל בלקיחת תרופות מתאימות, הוא עלול לקבל התקף לב או שבץ מוחי. רופא המשפחה, מדד לש. גם את לחץ הדם וגם הוא היה גבוה 155/105. כל התוצאות הנ”ל הביאו את רופא המשפחה לרשום לש. את התרופות הבאות:
Simvastatin 20 mg. – סימוביל, להורדת כולסטרול.
Metformin 850mg. – גלוקופאז’, להורדת רמת הסוכר.
Micropirin 100mg. – אספירין, לדילול הדם.
Tritace 2.5mg. – מוריד לחץ דם, מקבוצת ACE .

ש. נבהל מאד, והחליט לקחת רק את התרופה להורדת הכולסטרול, ה’סימוביל’ 20 מ”ג, וכ”כ החליט שרק אחרי בדיקת הדם הבאה, ייקח בהדרגה את 3 התרופות הנוספות. בבדיקת הדם הבאה, אחרי 3 חודשים שבהם לקח ש. את ה’סימוביל’, היה שינוי גדול ברמת הכולסטרול שירד לרמה של 220 מ”ג/דצ”ל , הכולסטרול הטוב ירד לרמה של 140 מ”ג/דצ”ל, לא היה כמעט שינוי ברמת הסוכר 160מ”ג/דצ”ל.

בסמוך לגילוי הסכרת, התחיל ש. לעשות פעילות גופנית יומיומית. ש. נרשם לקאנטרי-קלאב בעירו, והתחיל לשחות, תוך כדי לימודי שחייה, רכש ש. לעצמו מהר מאד מיומנות בשחיית חתירה, ובהדרגה העלה את מספר הבריכות ששחה יום יום, עד שהגיע ל – 60 בריכות חצי אולימפיות ליום. במקביל התחיל ש. לרוץ מרחקים, התחיל ב – 1 ק”מ ביום שהפכו אחרי 3 חודשים ל – 8 ק”מ ביום.

קופ”ח סיפקה לש. מכשיר למדידת רמת הסוכר, והוא קנה לעצמו מד לח”ד. ש. נוכח לדעת שכ – 5 שעות אחרי פעילות השחייה בבוקר,לקראת הצהריים, רמת הסוכר שלו בדם יורדת לממוצע של 105 מ”ג/דצ”ל , בתנאי שמארוחת הבוקר שאכל ( אחרי השחייה ) ועד הצהריים לא הכניס כלום לפיו מלבד מים. אבל מיד אחרי ארוחת הצהריים , טיפסה רמת הסוכר ל – 250 מ”ג/דצ”ל ויותר, וירדה לקראת הערב ב – 18:00 לרמה של 160 מ”ג/דצ”ל, בשעה זו התרגל לצאת לריצת הערב שלו, ולאכול ארוחת ערב כשעה לאחר הריצה, בסביבות 20:00 . במדידת הסוכר בלילה בערך ב – 02:00, הסתובבה התוצאה מסביב ל – 120 מ”ג/דצ”ל. אך עם ההשכמה עלתה ל – 150 מ”ג/דצ”ל. לחץ הדם של ש. ירד לרמות נורמטיביות סביב ה – 130/75.

ש. החליט לא לקחת את התרופות להורדת רמת הסוכר, לדילול הדם ולחץ הדם, ואעפ”י כן, כל עוד הקפיד, לקיים את הפעילות הגופנית וליטול את ה’סימוביל’ להורדת הכולסטרול, נשארו ערכי הכולסטרול מעט מעל הנורמה, לחץ הדם התייצב בתחום הנורמה, ורק רמת הסוכר נשארה גבוהה, וירדה רק בפחות מ – 10% בממוצע. כך התנהלו חייו של ש. במשך 12 שנים נוספות, כשהוא שקוע בניהול חברת ההיי-טק מחד, ומקפיד על פעילות גופנית מאידך, ואת שארית זמנו המצומצם, מקדיש למשפחה.

בשלהי 2007 התחילו לש. אפיזודות של ‘אאורה ‘ – ‘Aura’ , אחה”צ אחד גילה לפתע שיש לו כתמים בשדה הראיה, וכמה דקות לאחר מכן, התחיל לראות חצי מעגל של קווי זיגזג צבעוניים מול העיניים, ועוד כמה דקות לאחר מכן, חש פתאום שרגלו הימנית לא נושאת אותו, ומתקפלת כשהוא מנסה לדרוך עליה, התופעה כולה ערכה כ – 30 דק’ שבהם היה ש. בחרדה קיומית נוראה, הוא חשב שהוא חווה שבץ מוחי CVA – . מיד אחרי שהתאושש הוא רץ לרופא המשפחה, שרצה לאשפז אותו, אך ש. סירב. רופא המשפחה שלח אותו לסריקת ראש טומוגרפית CT מוח, ולנאורולוג לחוות דעת. לא היו ממצאים ב – CT , למעט אטרופיה מוחית קלה, שמאפיינת אנשים רבים, ודי אפשרית בגילו. הנאורולוג לא מצא דבר, וייחס את התקף האאורה, לסוג של מיגרנה, די נדירה אבל קיימת, והמליץ גם הוא על טפול תרופתי בנוגדי מיגרנה, תרופות שמשמשות לטיפול באפילפסיה. כמובן שש. החליט לא לגעת בתרופות האלה, בעיקר על בסיס הניסיון שצבר מהימנעותו מהתרופות האחרות שלא לקח. תופעת האאורה חזרה אצל ש. בתדירות של פעם בחודש.

חרד להמשך של התפתחויות שליליות בבריאותו, פנה אלי ש. בינואר 2008 , אחרי שבדק אפשרויות שונות, והחליט לעבור טיפול הומאופתי. בראיון ההומיאופתי, שארך כשעתיים, התגלה לעיני, אדם מעניין, איש משפחה מסור, אבל וורקהוליסט, שעבודתו הייתה תמיד בראש מעייניו, ואעפ”י כן לא עבר יום, בו לא מצא גם פנאי לאשתו ושני ילדיו. ש. סיפר לי שהוא אדם רגיש מאד ורומנטיקן, ושלעולם אינו שוכח את ימי ההולדת של אשתו, או של הוריו הזקנים שגרים לא רחוק ממנו. הוא מסוגל להזיל דמעה, תוך כדי קריאת סיפור עצוב, או צפייה בסרט מרגש. מעת לעת הוא מתעצבן, מתמלא כעס עד לכדי אבדן שליטה, המלווה ברעידות בגופו, והתפרצות של צעקות. מאידך, הוא מרבה לוותר לאחרים ובמיוחד לאשתו, שאיתה אף פעם אינו רוצה לריב. ש. אוהב תנועה, לעולם איננו יכול לשבת במקום אחד, חייב תמיד לזוז, אוהב לצאת לטיולים בטבע, ולרכב על סוסים. שונא ימים חמים מדי עם לחות גבוהה באוויר, וחייב לפתוח חלונות בכל מקום אליו הוא מגיע, או להפעיל מזגן. נוטה להזעות לילה, יכול להתעורר בלילה כשהוא ספוג בזיעה, ישן בדרך כלל על הבטן.

בניתוח המקרה, התלבטתי בין 2 תרופות עיקריות מעולם הצומח: ‘Pulsatila’ ו – ‘Nux-vomica’, בסוף החלטתי לתת לו את ה – Pulsatila . בבוקר שלמחרת הנטילה של התרופה ההומאופתית, קם ש. עם התקף של אאורה, כתמי ערפל בשדה הראייה, זיגזג צבעוני שריצד בעיניו בחצי מעגל… הפעם עבר ההתקף ללא חולשה בגפים וארך גם הוא כ – 30 דק’. ש. מיהר לספר לי על ההתקף… אמרתי לו שזה משמח אותי, כי בדרך כלל טיפול הומאופתי מוצלח מתחיל בהרעה. בימים הקרובים למועד הנטילה הרבה ש. לחלום חלומות מוחשיים, ולסבול מעייפות קשה, בלילות היה מתעורר ספוג זיעה, פעילות המעיים שלו התגברה, הוא “יצא” 3-4 פעמים ביום … עד מהרה אחרי כחודש וחצי בפגישת המעקב שלי עם ש. הוא סיפר לי שלאחרונה, הוא הרבה יותר רגוע, ושהייתה לו רק התפרצות זעם אחת, שגם היא הסתיימה יותר מהר מתמיד. בנוסף, לחץ הדם שלו ירד עוד יותר, ולרוב התייצב על כ – 110/70 .

בשיתוף פעולה עם הרופא המשפחתי, ש. הפסיק בהדרגה את הנטילה של ה’סימוביל’, התרופה נגד הכולסטרול, ובבדיקת הדם שנעשתה כ – 3 חודשים אחרי תחילת הטיפול ההומיאופתי, בתחילת אפריל, וכחודשיים אחרי הפסקת הנטילה של ה’סימוביל’, נשארה רמת הכולסטרול בעינה, דהיינו 220 מ”ג/דצ”ל ו – 140מג”/דצ”ל ה – LDL , הכולסטרול הרע, מעט מעל לנורמות שנקבעו ע”י הרפואה הקונבנציונלית, להפתעתנו ה – HDL הכולסטרול הטוב עלה משמעותית ועמד על 60מ”ג/דצ”ל, רמת הסוכר נשארה גבוהה ולא הושפעה בשלב הזה מהטיפול ההומיאופתי, וזאת למרות שש. הקפיד לשמור גם על דיאטה, דלה בסוכרים ודלה בשומנים, הוא לא שתה משקאות ממותקים, לא נגע כמעט בעוגות או בממתקים כולל שוקולד, הוא הקפיד לאכול מוצרי חלב דלי שומן, ונמנע מבשר שמן ועור של עופות

העובדה