על קואנזים Q10

יש שני סוגי רופאים קונבנציונליים במשפחת מחלקי הסטטינים, רופאים שהם בחזית המאבק במולקולה הנקראת  כולסטרול.
יש את הרופא “הרשע שלא באשמתו“ ויש את זה “הרשע שלא באשמתו“ שהוא גם בור, ויש הקוראים לאחרון גם טיפש.
את זה אמרתי לחולים שלי עוד טרם הגיע לידי המאמר של ד“ר מרקולה, שראיין את ד“ר ריזה שולמן, שהקדישה חלק שמן מחייה המדעיים לכולסטרול, לסטטינים ולקואנזים Q10.
היום נתעניין באותו קואנזים, שהוא המבדיל בין שני סוגי אותם הרופאים, אלו הנותנים סטטינים עם קואנזים Q10 ואלו הנותנים אותם בלי !!!
לקואנזים זה, יש למעשה שתי צורות. המחומצנת והמחוזרת. זו ללא אלקטרונים וזו עם האלקטרונים, בהתאמה.
הקואנזים המוגדר כסוג המחומצן, נקרא בשפה מקצועית- יוביקוינון.
הסוג המחוזר נקרא יוביקוינול. הוא הכי יעיל, הכי טוב. הכי יקר. בבתי הטבע שניהם זכו באותו שם- Q10.
למרבה הצער ישנם אנשים שבגלל מחסור גנטי באנזים מסויים, אין להם יכולת להפוך את המחוצן למחוזר, באופן שכמה כמוסות הם יבלעו מהסוג המחומצן, הזול, שום כלום לא יהפוך לקואנזים המחוזר, שהוא יסוד וסוד הבריאות.
עדיין אין לנו בדיקה פשוטה כדי לדעת מי הוא מי, ולכן ההמלצה היא לקנות את ה- קואנזים Q10 שעליו רשום יוביקוינול ולא את זה המכונה רק קואנזים Q10.
הקואנזים הזה באמת חיוני. כמו ויטמין. כשיש ממנו רק מעט זה גורם לתת חיים. כשלא יהיה ממנו, זהו מצב מוות.
הוא בעיקר שוכן במיטוכונדריה, תחנת הכוח של כל תא וכל חי. אלפי פעמים בשניה הוא עובר ממצב מחומצן למחוזר וחזור, כדי לאפשר העברת אלקטרונים, כשבסופו של התהליך יש לנו מולקולות ATP.
כשותף בכיר ביצור אנרגית החיים, עיקר ריכוזו בתאים הזקוקים להמון אנרגיה. כמו שריר. כמו שריר הלב. כמו המוח. כמו כבד.
מכיוון שהיושב“ם עבד בהמון מימדים (מלבד אלו המוכרים לנו. אורך, רוחב, גובה, זמן וכו`) הוא נתן לקואנזים זה תפקיד נוסף. נוגד חמצון. בקבוצת נוגדי חמצון אין הרבה כאלו שמסיסים בשומן. אנחנו מכירים את ויטמין E, למשל. אבל הקואנזים שלנו בהרבה יותר יעיל. הוא שומר על הממברנות של כל תא מפני התקפת המחמצנים למיניהם, הרדיקלים החופשיים. בעוד שויטמין E שהתחמצן, זקוק לסיוע חיצוני כדי לעבור חיזור ולהיות מוכן למתקפה נוספת, הרי קואנזים קיו 10 יכול לחזר את עצמו בתנאי הסביבה. מה עוד, שהוא עצמו מחזר את ויטמין E.
ועוד נקודת זכות לקואנזים קיו 10: בניגוד לויטמינים שחייבים לקבל מבחוץ, הוא יותר מדי חיוני מכדי שהגוף יהיה תלוי באספקתו. הוא, הקואנזים, נוצר בגוף. ברובו בתוך המיטוכונדריה, שם הוא הכי נחוץ. נכון חמוד היושב“ם, שאט אט אנו מגלים טפח זעיר מתבונתו?
היצור של הקואזים עולה עד גיל 30, ואח“כ מתחיל לרדת. כך שיש מקום למתן הקואנזים לאנשים מעל גיל זה, כשחשים בתשישות מה או עייפות שאינה חולפת. יתכן ויש עוד סיבות לעייפות, אך שווה להתחיל בצריכת קואנזים זה, בצירוף ויטמין D, מגנזיום ועמיתיהם.
מחקרים חדשים העלו בחכתם ממצאים נורא מקסימים.
אכילת ירקות עליים ירוקים מעשירה את הדם בכלורופיל. אדם שמרבה באכילת ירקות אלו ונחשף לשמש, הטוענת את הכלורופיל באנרגיה סולרית, משפר את החיזור של הקואנזים המחומצן. וכך השהות על שפת הים, כשאתם זוללים חסה או קייל או סתם כרוב ירוק, מחזירה אותנו הביתה, ולעבודתנו, טעונים בעודף אנרגיה (עודף זמני כמובן. עד החופשה הבאה.)
קואנזים זה מצוי גם באוכל ועל כך בהמשך. מכיוון שהוא מסיס בשומן, הוספת שמן זית או שמן קוקוס או סתם אבוקדו לכל ארוחה, ישפרו את ספיגת הנכס הבריאותי הזה. לידיעתכם, עוד לא היה אדם שהשמין משומן.
על הרדיקלים החופשיים, אלו הרעבים לאלקטרונים, כולם כבר שמעו, והכוונה ליודעי קרוא.
הכי הרבה רדיקלים נוצרים במקום בו יש הכי הרבה פעילות. במיטוכונדריה. אומרים ש 90% מכל הרדיקים הללו נוצרים שם. לכן מאד חשוב שם, במיטוכונדריה, תפקידו השני של CoQ10. נוגד חמצון. פגיעה במיטוכונדריה, תחנת הכוח, מעודף רדיקלים, הוא חלק מתהליך ההיחלשות, ההתעייפות, ההזדקנות.
חסר יחסי של קואנזים זה הכי מתבטא בשריר הלב, כמו גם בשרירי הגוף היותר פעילים.
ומכיוון שהסטטינים מצליחים לפגוע ביצור הכולסטרול וקואנזים זה, לקיחת הסטטינים יכולה להקטין את מאגר הקואנזים בגוף ב- 40%, ומכאן הדרך לעייפות, חולשה, פיברומיאלגיה, לאי ספיקת לב, היא די קצרה.
ולכן רופא הרושם לאומלל שבתחום רודנותו סטטינים לא קואנזים זה הוא רשע שלא מדעת וגם בור או אפילו, כך אומרים האחרים, טיפש.
בתעשיית הרכב ידוע כי ישנם דלקים מזהמים יותר, וגם כאלו שפחות.
גם בגוף החי יש “דלקים“, מקורות אנרגיה, מזהמים יותר וכאלו שפחות. ככל שהדלק של החי מייצר פחות רדיקלים חופשיים, הוא נחשב למזהם פחות.
קיראו וזיכרו: הסוכר, הגלוקוז, הוא דלק. הוא הכי מזהם. השומן, השומן האיכותי והרווי (!), הוא דלק נקי יחסית. הוא גורם ל“פליטת“ 30-40ֵֵ% פחות רדיקלים חופשיים, במיטוכונדריה.
עוד דרך לצמצם את ייצור עודפי הרדיקלים החופשיים, ועליה רמז הרמב“ם, כשהוא כתב על ארוחת הערב, שתהא דלה, כמו ארוחתם של העניים. ארוחת ערב מאוחרת, וכבדה, ובמסעדה, ובחברותא, ועוד עם יין ובשרים, או גבינות, חס וחלילה, היא מתכון לקיצור חיים. כי בשעות אלו אין האדם זקוק לאנרגיה רבה. הראו לי שף מכובד שנאסף מאוחר אל אבותיו.
צאו ולימדו- אל תאכלו 3-4 שעות קודם לכתכם לישון.
כמה מילים על אותם רדיקלים חופשיים, הנשמות הטועות, חסרות המנוח, המחפשות אלקטרונים. חנכו אותנו שהרדיקלים הללו רעים. שהם עושים אותנו זקנים. שטוב לקנות נוגדי חימצון והשמים הם הגבול מבחינת צריכתם. ולא היא. היושב“ם היה חכם. אנחנו זקוקים לאותם רדיקלים לצורך קיומנו. בכמות סבירה.
גם ל- Nitric oxide יש תכונות של רדיקל חופשי, אך הוא חיוני בגוף וגם אחראי לבריאותם של העורקים בגוף.
ובקשר לאותו כולסטרול, שבו נלחמים המוני רופאים, בבתי חולים ובמרפאות בכל רחבי העולם. הם נלחמים בו כי כך אילפו אותם. שטפו למסכנים, את מוח.
הכולסטרול חיוני ביותר. משום כך את מרביתו אנחנו לא מקבלים מהתזונה, אלא על הכבד נכפה ייצורו. הכבד מייצר את הכמות אותה דורש הגוף על פי צרכיו.
מתח מעלה את היצור. סעו לפלמה דה מיורקה או לאיי פיג`י או להאווי לחודשיים שלושה, ותשובו משם עם כולסטרול נמוך נורא. כי כשטוב, הגוף לא ידרוש יצור מוגבר.
אז אל תתנו לאף רופא ללחוץ עליכם כדי למכור לכם סטטין שטני, חוסם יצור כולסטרול בכבד, כולסטרול הנחוץ לכל תא במוח, בשריר, בלב, בגוף. הרופא ההוא ידפוק לכם את ההורמונים הכי הכי, וישאיר אתכם זומבים א-מיניים, א-סקסואלים, לאחר מספר חודשי או שנות שימוש.
אותו הסטטין, הפוגע ביצור הכולסטרול, הורס גם את יצור אותו הקואנזים.
אותו הסטטין, מחמד הרופאים הרשעים שלא באשמתם, פוגע גם ביכולת הגוף להפוך את ויטמין K1, הממונה על פקטורי קרישה, לויטמין K2, האחראי גם על חוסן העצמות וגם על הלב. כך כתב אפילו ד“ר מרקולה.
הדלק שהוא מאד יעיל ומאד נקי יחסית (על פי יצור הרדיקלים החופשיים) הם גופי קטו (קטונים), שרמתם בדם עולה אצל הניזונים בדיאטת פליאו או קטוגנית או אצל חולי סוכרת, שיש להם מעט אינסולין, שמתקשה להכניס את הגלוקוז לתאים. משום כך הסוכר נותר  גבוה בדם, והתאים זועקים חמס. הם רעבים. הכבד הוא רחמן, ומייצר עבור אותם התאים האומללים את גופי הקיטו.
אלא שהסטטינים, ימח שמם, פוגעים גם ביצור הקטונים, בהם משתמש גם הלב…
..
Heart failure is nearly at epidemic levels. There`s a specific physiological condition called diastolic dysfunction where your ventricle hardens. As a result, your heart cannot properly refill with blood during diastole. This can eventually progress to heart failure. Unfortunately, many who have this condition don`t even know it. There are markers that can be used to screen for it though, including NT-proBNP and GGT.
    “There are a couple of papers out there now that talk about actual physician experience with patients with heart failure. They had some of these patients on CoQ10, and then they ended up switching to ubiquinol because of the better absorption. But the bottom line is that they saw a reversal in the New York Heart Association class.
    That`s the New York Heart Association`s way of rating the severity of the disease. They see reductions in the severity of the disease. They see improvement in the ejection fraction, which is a measure of how well the heart is working in patients … This is one of the other fantastic benefits of ubiquinol and something that both doctors and patients should know about,“ Schulman says.
I personally think all heart failure patients should be on ubiquinol. To me, failure to do so is medical negligence. When it comes to heart health, a more general benefit is that ubiquinol also acts as an antioxidant in your blood, where it prevents the oxidation of LDL cholesterol, thereby helping prevent atherosclerosis. This is another important heart health function of ubiquinol.
Suggested Dosing Recommendations
Dosing requirements will vary depending on your individual situation and needs, but some general guidelines can still be made. As a general rule, the sicker you are, the more you need. According to Schulman, the highest amount she`s seen used in a research setting was 600 milligrams (mg) per day, and that was for severely ill people.
If you`re just starting out with ubiquinol, start with 200 to 300 mg per day. Within three weeks, your plasma levels will typically plateau to its optimum level. After that, you can go down to a 100 mg/day maintenance dose. This dose is typically sufficient for healthy people. If you have an active lifestyle, exercise a lot, or are under a lot of stress due to your job or “life“ in general, you may want to increase your dose to 200 to 300 mg/day.
Remember, if you`re on a statin drug you MUST take at least 100 to 200 mg of ubiquinol or CoQ10 per day, or more. To address heart failure and/or other significant heart problems you may need around 350 mg per day or more. Ideally, you`ll want to work with your physician to ascertain your ideal dose. Your doctor can do a blood test to measure your CoQ10 levels, which would tell you whether your dose is high enough to keep you within a healthy range.
CoQ10 (or ubiquinol) is also appropriate for those with other chronic diseases besides heart problems, such as diabetes, amyotrophic lateral sclerosis (ALS), chronic fatigue and autism for example. Ideally, you`ll want to split the dose up to two or three times a day, rather than taking it all at once, as this will result in higher blood levels.
Other dosing guidelines, as presented by Dr. Stephen Sinatra (a board-certified cardiologist, and a prominent expert in the field of natural cardiology) include:
Hypertension, 200 mg/day
World class athletes who need extra ATP turnover, 300 to 600 mg/day
Heart transplant or severe congestive heart failure (CHF), 300 to 600 mg/day in divided doses
Arrhythmia, 200 mg/day
Typical athletes, 100 to 300 mg/day
Mitral valve prolapse, a combination of 400 mg magnesium and 100 to 200 mg of ubiquinol