ריטלין שלי….

כמה מילים על הריטלין שלו….

הוא היה בעמדת זינוק לא רעה לחיים. סטודנט למדעי החשבונאות, גולש גלים, בארמן. נוגע באלכוהול בכמות מדודה, צ`יסר בודד למשמרת, ונוגע בבנות רק בהסכמתן.
בן, שאלתיו, חברה יש?
נפרדתי ממנה לפני כחודש.
כמה חברות היו לך עד היום?
חיוך נמרח על פניו- הרבה.
איך אתה מגדיר את החברות שלך, שאלתי.
כמו ריטלין, הוא אמר.
בחורות כמו ריטלין, לא הבנתי את התשובה.
אין בעיה, אסע הביתה ואסביר. במייל. ככה יותר נוח לי.
באותו ערב כבר היה המייל בתיבת הדואר שלי.

וכך בן כתב:

לאחר השיחרור מהצבא עפתי למרכז אמריקה. החופש הגדול שלי. תאווה לשכוח מה שסחבתי על הכתפיים ובנשמה מאותו השירות שנמשך שלוש שנים. במרכז אמריקה היו גלים נפלאים לגלישה, להתפרקות מוחלטת. לאדרנלין שמשכיח ימים קשים שעברו, אך לא נמחקו. צלקות דוהות אך נותרות.
וכך, בעודי גולש, רכוב על גל שלא נגמר, גמלה ההחלטה בליבי. חוזר הביתה. לישראל. ללמוד. לבנות קריירה.
היו לי משימות לא קלות לפיצוח- לשפר את ציוני הבגרות. לצבור הרבה נקודות בפסיכומטרי. האמנתי שאני יכול, למרות הבעיה אותה סחבתי מהתיכון, בעיה שהייתי מודע לה. הפרעת קשב וריכוז לא ברורה. בישראל החלטתי לפנות לגורם מקצועי המאבחן הפרעות קשב באמצעות תוכנת מחשב יעודית.
הבחינה היתה ארוכה ומשעממת. בסיומה אמרה לי המאבחנת שיש לי בעיה לא ברורה- המחשב מראה שאין לי הפרעת קשב אבל לפי התנהגותי ישנה הפרעה ברורה. המאבחנת החלה לדבר על הגישה הטיפולית. לכלי הטיפולי קוראים ריטלין. היא הפנתה אותי לנוירולוג והלה, במהירות שיא, רשם וחתם על התכשיר הכימי שאוהב תאי מוח. צ`יק צ`אק הריטלין התנחל אצלי ביד. התחלתי ב“טיפול“.
בתחילה הרגשתי נפלא. הבטחון העצמי היה בשמים. יכולת ריכוז שלא הכרתי. הרגשתי שדחפו למוחי מצברים שמעולם לא היו לי. נהייתי חד ומפוקס.
כמה שבועות מאוחר יותר החלו לבצבץ תופעות לוואי של הריטלין: חוסר שקט פנימי, דיכאון, דופק מהיר, רעידות בידיים, חוסר איכפתיות- אפטיה, חוסר תאבון, קור בכפות רגליים וכו`.. המשכתי לבלוע את התרופה. הנוירולוג הבטיח לי כי תופעות לוואי יחלפו, אך דבר לא השתנה. רק החמיר.
המוח החל לזייף. בגדול. הייתי סתם מסומם. נכשלתי בשיפור הבגרות. פישלתי בפסיכומטרי. אפילו בנות לא העלו אצלי ולו הגיג.
מצב הרוח שלי צנח לגובה מרצפת.
הייתי אובד עצות. הרופא תמך בריטלין. הריטלין הפך אותי לשבר כלי. המוח שלי כשל.
נכנסתי לאינטרנט, לחנויות ספרים. התחלתי לחפש תרופה לעצמי.
רציתי להבין מדוע הגוף שלי בוגד בי ומוחי לא מתפקד כראוי
פניתי למומחה לדיקור סיני בבקשת עזרה. המלצתו העיקרית- הפסק מוצרי חלב! סלק הריטלין!

הלכתי לצומת ספרים וחיפשתי ספרים המדברים על בריאות המוח.
למזלי מצאתי ספר של רופא אמריקאי, ד“ר מארק היימן, שהסביר בשפה אנושית, עממית, את הקשר הישיר בין הגוף למוח ובפרט בין המוח למערכת העיכול.
התחלתי בלימודי רפואה לא פורמלית בביתי תוך כדי יישום עקרונותויו של הספר הנ“ל- סילוק מוצרי חלב, גלוטן, סוכר לבן, סירופ פרוקטוז, צבעי מאכל וגורמים אלרגניים נוספים
תוך מספר שבועות הרגשתי כי הגוף שלי עובד באופן שונה וגם מוחי חושב בצורה חדה.
הייתי, כאמור, ללא ריטלין.
סיימתי את המכינה בציונים מעולים והתחלתי בלימודי חשבונאות.
המוח הוא כעת שלי, ולא העבד של ריטלין…

ומה שספרתי לך כי בחורות הן כמו ריטלין?
בתחילה יש הרגשת “יש אלוהים“ כשאני יוצא איתן, ואחר כך מופיעות תופעות לוואי, והקשיים.
לכן אני לבד.
כמו שציינת כי לא טוב היום האדם לבדו אני מבטיח כי היום או מחר, אני חוזר לבחורה שעשתה לי עיניים.
אני יודע שבלי ריטלין אני מקסים.
נכון, ד“ראבני?

בן. בהצלחה. דווח.