שתי מילים על קפה.

כל אימת שאנו יוצאים לחתור, יש כמה חברה ששותים קפה.
חשבתי שזה סתם ככה.
בחיים שלי לא חשבתי שיש באותה הכוס תרומה פיסיולוגית, רפואית.
ואם הם ידעו על חשיבות הקפה לבריאות ולקלוריות, ולא ספרו לי ואפילו לא רמזו לי, ואני אחד מרופאי המועדון (יש לנו אפילו שני רופאי שיניים ממקור אנגלו- סֶקסי), אז זה ממש לא יפה מצידם. כי אני כמעט הכול מספר לכולם ללא הרף. מרוב דיבורים יצרתי במועדון “אופטימיסט“ רפלקס מותנה אצל החברים- מי חושב על חלב או טעימת גבינה, בוחן לפני האירוע את פני.
אבל מה שרציתי לומר זה שהיום ד“ר מרקולה שלח לי אישית (כי זה הגיע למחשב שלי) מאמר המהלל את הקפה, בהגבלה מסויימת.
כששותים קפה טרם מאמץ גופני, יש לנוזל החם יכולות לשפר בריאות וכושר, ותוך שלוש שעות נשרפות 15% קלוריות יותר מאשר אצל חותר או סתם ספורטאי, ששתה סתם מים של מקורות. גם אם הייתה שם נענע או שיבה.
לאותו ה“קפה טרם“ יש יכולות לשפר זרימה בנימיות, שיפור הסיבולת, העלאת סף כאב, ויש חוקרים שטוענים שזה משפר גם את הזיכרון.
כלומר אותה כוס קפה טרם חתירה היא בעיטה אנרגטית.
מכאן והלאה לכל חברי מועדון “אופטימיסט“, התנגדותי הסמויה לשתית קפה על הבקר הוסרה.
אגב, בישיבת ערב, במועדון, הוחלט ליזום הקמת מועדון קיאקים מקביל לשלנו, על שפת ימה של עזה. שיהיה ממש כמו ה“אופטימיסט“ שלנו.
הוא ייקרא “פסימיסט“, כדי למנוע טעויות.