משהו מסריח במסדרונות משרד הבריאות. אדר 2012.

כשבא אדר, צריך לשמוח. אבל קשה לי. כשאני שומע שהאחיות מתמוטטות והמחלקות בבתי חולים גדושות אומללים, בא לי לבכות. עדיף שיעבירו את שמחת חודש אדר למשהו אחר, אולי לליצמן, שר הבריאות בפועל. שהוא ישמח. העם חולה. בגלל הרופאים. רק בגללם.

“ביבי את יעקוב בע“מ“ אפילו לא קולטים שהם כשלו בנושא הבריאות, סקטור האחוז בידם. כאחוז הקופים את האורז.

את האתר הזה, טבע ישראלי, הקמתי כדי שיבואו כמה בעלי עין סקרנית וייצפו במילים שאני רושם, רק למענם. אין ספק שהקריאה מבהירה ששמירת בריאות היא הדבר הפשוט והזול ביותר.

כתב מי שכתב: אלו שאינם מוצְאים מעט זמן כל יום להקדיש למען בריאותם, יקדישו יום אחד הרבה מזמנם ומממונם למחלתם.

אם הטמבלים שבמשעול משרד הבריאות היו מבינים את גדולת הרפואה המונעת, האחיות האומללות בבתי חולים לא היו קורסות.

לפני בוא אדר 2012 העברתי הרצאה על הקשר הסימביוטי, החולני, בין ההון (יצרניות ה“תרופות“) לבין שלטונות רפואה, רשויות הבריאות. בעדר הרפואי כלולים, להוציא את השר וממלא מקומו, הרופאים למיניהם, הפרופסורים לסוגיהם, מגדירי “סלי התרופות“ השונים, שהמשפט “הטוב ברופאים לגיהינום“ ממש תפור עליהם.

הם מעולם לא קראו את המשפט האלמותי של גדול רופאי העם היהודי, הרמב“ם, שכתב: “וכן ציוו הרופאים לכל רופא (המתמחה ברפואה) כי הוא, אם יוכל להנהיג החולי בשיעור המזון לבד, לא ינהיג אותו ברפואה“.

ולמה התכוון כאן הרמב“ם שלנו? כי במסגרת לימודי הרפואה יש ללמד תזונה, ברמה השקולה לזו המושקעת בשטיפת מוח הסטודנט עם הכימיקלים שזכו לכינוי המפוקפק “תרופות“. וגם, אמר הרמב“ם, קודם שנותנים את אותו הכימיקל עם המון נזקי לוואי, יש לתת הנחיות תזונתיות. ולא ההפך. המזון הנכון- עֶזֶר. לא כנגדו. כה אמר הרמב“ם, מושא שנאתם של יצרניות ה“תרופות“.

כתבתי בעבר שמומחי לחץ דם אינם יודעים לרפא לחץ דם, ממש כמו שמומחי אסטמה וסוכרת ומחלות עור מעולם, וכנראה לעולם, לא רפאו, ולא יירפאו, חולהשנפל בתחומי“ מומחיותם“. באלוהים שבא לבכות.

אבל אותם המומחים- לא- בזכות אינם שותפים ישירים להמתה. אני אוסף חומר כדי לכתוב את ספר בשם: אונקולוגיה- המתה המונית בחסות החוק, או שם דומה.

אם 10,000 חולי סרטן, שקבלו טיפול כימותראפי נקברו בשנה שחלפה, האם זו לא המתה המונית של חולי סרטן?

בקרו מדי פעם באתר שלי. קראו את שכתבתי למענכם. קחו מה ששכנע אתכם והפיצו בין החברים.
אם אין אנחנו לנו, מי לנו?

1 173 174 175