ד''ר אריה אבניבניתי את האתר כדי שאוכל לזעוק במילים.
הרופאים שמחלקים "תרופות", עיוורים לנזקיהם הקטלניים. הרופאים של היום הם pushers של יצרניות הכימיקלים, שכל עניינן כספי האומללים, טרם מותם. ה"תרופות" כמעט מעולם ולעולם לא ירפאו מחלות.
שמירת כללים פשוטים, הנחיות היושב במרומים, יכולה לרפא מרבית מחלות, כולל הסרטן. הוא ברא כמעט הכול מושלם. קראו והעבירו לחברים מה שאהבתם.רפואה מונעת היא מקור הבריאות.
מות עריסה

מצאתי משהו שכתבתי לפני הרבה שנים. אולי ארבע וחצי שנים.
קצת ארוך. פעם היה לי יותר זמן, וגם הייתי יותר צעיר.
קראתי שוב את כולו, כהכנה לכתיבת פרק
קצר על ויטמין C ומות עריסה, פרק לספר ``האונקולוגיה החדשה``. כי אם לא אכתוב בספר ההוא, איני יודע היכן אכתוב על הנושא.

יאללה. נראה מי רוצה לדעת מדוע תינוקות מתים סתם בעריסה, ומדוע משרד הבריאות באמת שווה למה שהייתה פעם תת ההתמחות שלי. התחת.

מות עריסה.
Modern Medicine is actually The Problem

בכל אירוע נורא, בכל אסון, יימצאו אנשים שינסו לאתר נקודת אור, את המשהו החיובי ברע מכול.
אני לא שייך לקבוצה אנשים זו. רע הוא רע הוא רע כמו שרצח הוא רצח הוא רצח, בין אם הנרצח הוא יצחק רבין או אישה שנרצחה ע``י הבודגזד שלה.
עליו ניתן לקרוא בספרי ``סיפורה של אישה אחת``.
אבל בכתבה הנוכחית, הדנה בנושא מות עריסה, אני חייב לציין שזיהיתי נקודה חיובית אחת.
את הנקודה לא אני איתרתי.
מצאו אותה החוקרים את הנושא.
וזו עובדה מוכחת.
אף תינוק שנמצא מת באמצע הלילה או בבקר, אפילו לא צִפְצף. לא התינוק הישראלי. לא האמריקאי. לא הפינלנדי, לא הניו-זילנדי, לא היפני. אף אחד לא סבל ממצוקה ברורה, שהתבטאה בצווחה או בתנועתיות יתרה של הגפיים והגוף. ההורים אף פעם, באף אחת מהיבשות שבהן הארצות שצוינו, לא הוטרד בשנתו. הילדים נחנקו בדממה מוחלטת. מרכז הנשימה שלהם דעך עד מותם, ללא כל הטרדת דרי הבית. זו הנקודה החיובית שמצאתי באסון נורא זה.

יש אירועים שגדולים עלינו, מה שנקרא ``מן אללה``. שם, אומרים, יד אלוהים מעורבת ולנו באמת אין מה לעשות. אין כל מקום להאשים את השלטונות, לא את הרופאים ובטח לא את משרד הבריאות. שהרי לא היה כתוב בשום מקום כי האסון הגדול בוא יבוא.
אבל, כשאנחנו מדברים על מות עריסה, האצבע המכוונת למשרד הבריאות ולראשי משרד הבריאות ולכל הרופאים שמקבלים כסף בתחילת כל חודש בגלל נוכחותם במחלקות ילדים, היא אצבע מאשימה, המטילה עליהם אשמה ברורה. הם פשעו.
כי אם אפילו יש ספק קלוש, חייבים לנהוג על פי הספק. לי ברור שלא מדובר בספק קלוש. רק אותם האמורים לשרת את החולים אחראים למרבית, אם לא לכל התינוקות שנמצאו בבקר או בלילה, מתים במיטתם, אחרי נשיקת לילה טוב מאימא ומאבא וגרפס עם סיום המנה החלבית האחרונה.
הם, אותם שרתי הבריאות, היו חייבים להביא לידיעת כל אימא לעתיד, מהן ההשערות הכי תמוהות, המעלות אפשרות למות עריסה. תפקידה של האימא ו/או אבא, להחליט מה עליהם לעשות.

עד 1969 לא נרשמה ברשומות משרד הבריאות, לא האמריקאי, לא הישראלי, גם לא במשרד הבריאות של שום מדינה אירופאית וגם לא באוסטרליה או ביפן, סיבת מוות הקרויה ``מות עריסה``. אמנם ד``ר לינד רשם משהו בנושא זה בשנת 1774, ועל כך בהמשך, אבל כמה עובדי שירותי הבריאות כבר קראו מה שנכתב לפני 240 שנה. מה עוד שעל נושא מות פתאומי כתב כירורג (ולא רופא כדורים) של הצי של הוד מלכותו/ מלכותה.
עד 1969 לא היה מוכר מוות שכזה, ``מות עריסה``. פתאום התינוק מת. בטח בעריסה. אלא איפה הניחו את התינוק, בשנות השישים, לישון? באוהל שבסודן הצפונית? כן. שם, בסודן, מתים המון ילדים.
מרעב.
מזיהומים.
מכדורי מרצחים מוסלמים.
אבל למות סתם כך, מחנק פתאומי, מהפסקת נשימה? לא! בסודן אף תינוק לא מת מחנק שלא היה יזום. מנגנון הנשימה הוא מנגנון אלוהי. הוא מנגנון מושלם. אין הפסקות פתע. זה לא חברת חשמל.

ואז הוא הופיע. מות העריסה. פתאום היו כאלו לא מעטים, בתחילת שנות השבעים. האמת היא שלא הבינו למה. ממש כמו שבהתחלה לא הבינו למה פחת הסחף בדלתת הנילוס. למה פחתה הספירה והתנועתיות של תאי הזרע של הגבר המערבי. למה לגברים ולנשים השערות נוטות לנשור. ולמה יש חור בשכבת האוזון.
בינינו?
בכל הנ``ל אל תאשימו את כתמי השמש וגם לא קונסטלציית כוכבים וגם לא את הפותחת הקלפים. חפשו את האשם באדם.
עם היד על הלב, גם בתחילת שנות החמישים ושנות השישים היו תינוקות שמתו סתם כך. אז עשו נתיחה שלאחר המוות וממש לא מצאו שום כלום.
הייתה קצת עדות לדלקתיות קלה בריאה. הלב היה O.K.. וגם המוח היה מושלם. עברו כעשרים שנה עד שהסתבר לכמה רופאי ילדים, שכל התינוקות הם בקבוצת גיל מוגדרת.
לא קטנים מחודש ולא גדולים משנה. בעיקר בגילאי 2-6 חודשים.
ברור היה לכולם, והכוונה לרופאי ילדים, שיש גורם כלשהו, או צבר גורמים, שלא היה בסביבה קודם לכן.

אני אישית מאמין בזוגיות. זוגיות זה ממש טוב. כמו שתי רגליים. אם חסרה אחת, האדם נזקק לקביים, כדי להתקדם. בבית ומחוצה לו. לא שהזוגיות חייבת להיות קבועה. כשהיא צולעת, מומלץ לבצע עדכון, חידוש, רִעָנוּן ולא להמשיך לחיות בצליעה. צליעה גם גורמת לכאבי גב, וזה ממש לא מומלץ.

כל ההקדמה על הזוגיות התפלחה לי סתם כך, כי במות עריסה נראה לי שיש להאשים (מלבד את הרופאים) גורם אחד או שניים ולפעמים אולי שלושה.
אבל מרגע שאותרו האשמים האפשריים במות אותם הלא רבים, גם אם המצביעים על אותם הגורמים הם לא אהובי הרופאים הקונבנציונליים ומשרדי הבריאות למיניהם, יש לסלקם ממגע תינוק, כי לאבד תינוק זה אסון נורא, גם אם מצאנו נקודה חיובית זעירה אחת. גם אם מניעה זו לא משתלמת כלכלית.

יש המון חוקרים בעולם. כל אחד מהם כותב משהו גם כדי שיוכר כמשהו וגם כדי שיוכל להתקיים. אם אתם חוקרים והשם שלכם מופיע בויקיפדיה, תהיו בטוחים שאם אתם נגד הרפואה הקונבנציונלית, יכסחו לכם את השם. נסו חפש את ד``ר מקס גרסון, שהעז לטפל בחולי סרטן. זה שהוא ניסה זה לא הפריע לאיש. זה שהוא הצליח לרפא חולי סרטן באמצעים הכי טבעיים, ועלול היה למוטט את תעשיית הכימיקלים האדירה של הכימותרפיה, זה הפך אותו לאישיות בלתי רצויה. גם בויקיפדיה. לא זו בלבד שרשמו עליו כל מיני מילים לא נעימות לעין ולאוזן, הם אפילו סרבו לצרף את תמונתו, גם אחרי שנכדו של הגאון היהודי ביקש.
תראו מה הם, בויקיפדיה, כתבו על ד``ר יוהאנה באדוויג
או על ד``ר Catherine Kousmine, שתי נשים מבריקות, שהציעו את התזונה כבסיס להחלמה ממחלות, כולל סרטן.

אבל כאן לא אכתוב על ד``ר מקס גרסון או על שתי הבנות הנ``ל אלא על ד``ר Dr. Viera Scheibner, שלא הייתה רופאה אלא גיאולוגית וד``ר למדעי החיים. היא התעניינה גם בחיסונים, וגם בתינוקות שמתו ``ללא סיבה``. כל חוקר, קל וחומר בעל תואר שלישי, ואפילו עם הוא חוקר במדעי המקרא, בכלכלה או סתם אבא ארכיאולוג, יודע שאין התרחשות שאין סיבה להופעתה. כך שברור לכל, וגם לאימא שאינה בכלל חוקרת, שאם התינוק שלה מת בלילה, יש סיבה ויש גורם, למוות.
אותה החוקרת, ילידת סלובקיה, שהמשיכה לחקור באוסטרליה, התעניינה בהפסקת הנשימה המוחלטת של תינוק, הפסקה שגרמה למותו.
איני יודע אם היא, ד``ר שייבנר, האמינה באלוהים, כי אני קובע נחרצות, בכל הרצאה שאני מעביר, כי הוא עשה עבודה מושלמת, ולא מקובל עלי לחלוטין כי סתם כך, ללא סיבה ברורה, הקטנצ`יק הפסיק לנשום בלילה.
בסיוע ד``ר אחד, מומחה לאלקטרוניקה, באוסטרליה, שהפך לבעלה, הם בנו מכשיר ממוחשב שעוקב אחרי נשימות של תינוקות. המכשיר נתן להם מידע על הפסקות הנשימה של התינוק. לכולנו יש הפסקות נשימה מסוימות, אבל אפילו השמן עם הכי הפסקות נשימה, אינו קם בבקר מת. גג בבוקר הוא עייף נורא.

ד``ר שייבנר הייתה חמומה על החיסונים בכלל. היא הייתה נגד חיסונים, באופן שמלבדי, ואולי מלבד כמה מהקוראים את השורות הנוכחיות, כולם, כל אנשי משרד הבריאות והרופאים למיניהם, שנאו אותה בגדול וקראו לה בכל מיני שמות, למה היא הייתה בסלובקיה רק שנה אחת בבי``ס ההוא ולא המשיכה בלימודי רפואה.
אז מה עשתה אותה החצופה? בתחילה היו רופאי בית חולים באוסטרליה שולחים אליה מידע על תינוקות שקבלו חיסון DPT, והיא התקינה בביתם את המכשיר הממוחשב, שעקב אחרי הנשימות שלהם, ועל כל הפסקת נשימה באורך מסוים המכשיר הגיב באזעקת האם, וברישום משך אי הנשימה עד שהאימא הגיעה בריצה וניערה קצת את התינוק.



התוצאות היו מאד מעניינות. כל כך מעניינות, שאותם הרופאים מאותו בי``ח הפסיקו לשלוח תינוקות להמשך מחקר השינה והנשימה של ד``ר שייבנר.

נעבור קצת להיסטוריה הרפואית.
החיסון DPT, המשולש, האמור להגן על המין האנושי הצעיר מפני קרמת, שעלת ופָלֶצֶת (דיפטריה, פֶרְטוּסיס וטטנוס. נכון שהעברית לנו מקסימה, בייחוד כשכותבים ``פלצת``?) קיבל אישור של ה- FDA בשנת 1949.
מאז ועד היום הוא בשימוש וניתן לכל התינוקות שהוריהם לא התעניינו בנזקי החיסון לתינוק. למען האמת, נכתבו מספר ספרים ע``י מחברים שמתנגדים, אבל כל עוד לא נכתב הספר ``שוטי החיסון``, המאבק בין המתנגדים אוהבי האדם לבין בעלי עניין, יימשך.
נדרשו כעשרים שנה עד שהילדים שמתו פה ושם, ללא אבחנה רפואית, זכו לבסוף לאבחנה רשמית.
כאמור, התוצאות של ד``ר שייבנר היו מעניינות.
תוך זמן קצר אחרי מתן החיסון ההוא, הופיעו המון הפרעות נשימה, ארוכות יותר וארוכות עוד יותר, עד הפסקות מאד מדאיגות, שאלמלא האם הדוהרת, בעקבות האזעקה הממוחשבת, מי יודע מה היה קורה
הפסקות הנשימה נמשכו הרבה שבועות, לפחות שבעה, בעקבות מתן החיסון, כי אחר כך המכשירים הממוחשבים הועברו לילדים אחרים, שקבלו גם הם את החיסון הזהה. מעקב נעשה באותם ילדים אחרי החיסון השני והשלישי, וכל חיסון החמיר את מצב הפסקות הנשימה.
בלי להיות רופא ילדים או נוירולוג, אני יכול להניח כי מה שנפגע אצל התינוק שחטף את הזריקה עם הרעלים (שנוספו לחיידקים או לנגיפים, החיים או המומתים, כדי להגביר את התגובה החיסונית וגם כדי למנוע מתכולת בקבוקון החיסון להתקלקל), היה מרכז הנשימה, אי שם במוח האחורי, המוח הקדמון, שעובד מיליוני שנים באופן אוטומטי, ואינו זקוק לדאגה אישית כדי לנשום.

ללא ספק היו כאלו שקראו את תוצאות המחקר של החוקרת האוסטרלית. היו אלו החוקרים היפניים. משרד הבריאות היפני מצטיין, ללא ספק, באהבתו לילדים, כי הם היחידים ששינו את המדיניות של חיסון זה. ייתכן שזה בגלל בתי המשפט?
בשנים 1970-1974 חיסון ה DPT ניתן לראשונה לתינוקות בגיל 3-5 חודשים.
הנזקים הנוירולוגים ומקרי המוות היו לא מעטים. באותן 5 השנים נאלצו המערכות המתאימות ביפן לשלם בגלל נזקי החיסון ל- 57 הורי ילדים עם פגיעות מוחיות קשות ול- 37 הורים שילדיהם מתו לפתע פתאום בעקבות החיסון. לא כול התביעות נענו חיובית ע``י מערכות המשפט, וזה הרי ידוע.
בגלל אותו המחיר האישי והכלכלי (ביינים- כסף יפני), החליט משרד הבריאות לדחות את החיסון הזה לגיל שנתיים. לגיל 24 חודשים.
התוצאות היו די מרשימות. בשש השנים מאז ההנחתה של ההוראה החדשה
שמונה זוגות הורים פוצו על הנזק הקשה ורק שלושה בגלל תינוק שמת. עלינו לזכור שאותו חיסון לא היה היחיד שקבל התינוק היפני.
סיכום מתמטי מראה על ירידה של 85-90% ב``הוצאות`` בעקבות הפגיעות הקשות ומות התינוקות.
בגלל זה טענתי שהיפנים אוהבים את התינוקות שלהם יותר משרד הבריאות האמריקאי והישראלי.
מה שזכור לי מקריאה לפני שנים הוא כי גם מתן חיסון MMR נדחה יפן לגיל שנתיים גם. תוצאת הדחייה הייתה גם כן מרשימה. שכיחות האוטיסטים החדשים שהייתה ביפן 1:500 צנחה במהירות ל 1:15,000, כלומר השכיחות נפלה פי 30.

סיכום זמני- עבודתה של ד``ר שייבנר הצביעה כי חיסון זה, DPT, פוגע קשות במרכז הנשימה, והוא אחד הגורמים למותם של תינוקות בשנתם. לא בזמן שהם ערים!!! אלא דווקא כשכול התינוקות נראים כמו מלאכים.

ועכשיו נעבור לד``ר Archie Kalokerinos שהיה רופא אוסטרלי, ממוצא יווני.
אני כותב שהוא היה כי הוא נפטר בשנת 2012, בגיל 85.
גם לכתבה עליו, כמו גם לכתבות על ד``ר שייבנר וד``ר מקס גרסון, הויקיפדיה לא צירפה כל תמונה של האיש. מתוך כך אני מסיק (וזו רק מסקנה אישית) שהבחור לא היה אהוד על מערכת הבריאות העולמית. כי מי בעצם כותב בויקיפדיה על רופאים וחוקרים שנגעו בענייני רפואה? אני בטוח שאלו רופאים קונבנציונליים, כי אם תקראו את הכתוב על שלושת הנ``ל, תמצאו בעצמכם המון מילות זלזול והתנגדות לפועלם.
ד``ר קלוקרינוס התנדב לעבוד כרופא באזור ספר, שם גרו התושבים המקוריים של אוסטרליה, האבוריג`נים. הוא נסע לשם כדי לנסות לפתור בעיה רפואית שנמצאה רק שם ולא היה לה כל הסבר.
הילידים עצמם עבדו במכרות של אבני אופל. ד``ר קלוקרינוס, למרות שהיה רק רופא, התעניין גם בעבודתם וכתב ספר ממש מקצועי על אבני אופל. אבל הרי לא התכנסנו פה לדון באבנים יקרות או יקרות פחות.
מה שהלם בד``ר קלוקרינס הייתה העובדה שתינוקות הילידים, שכמובן קבלו חיסונים כמו כל תינוק לבן או צהוב או הודי, שנולד ביבשת החמישית, התנהגו בצורה חריגה שלא זוהתה בשום מקום בעולם.
את הנתונים והממצאים ואת הפתרון לבעיה הרפואית הוא רשם בספר בשם
Every Second Child, או בעברית ``כל ילד שני``. מה כל ילד שני?

כי מה שד``ר קלוקרינוס מצא היה כי כל תינוק שני של האבוריג`נים מת, מות עריסה, גם בלי שהייתה לו עריסה, ממש בסמוך למתן חיסון DPT. מת בגיל של כלום. SIDS לפי ההגדרה הרפואית. בחשבון פשוט, תמותה של 50%. תופעה דומה לא נמצאה בשום מקום בעולם.
ברור שהייתה צריכה להיות סיבה. או סיבות. זה לא בא מאלוהים, החיסול של כל תינוק שני.

נראה לי שכאן המקום לקפוץ קצת אחורנית במנהרת הזמן.

בסביבות שנת 1747 מצא ד``ר ג`ימס לינד, כירורג בצי הבריטי, ששימש כרופא בספינת מלחמה בת 50 תותחים, שכל הפלגת סיור ארוכה באוקיינוס ובים התיכון (אז הייתה מלחמת אנגליה וידידותיה כנגד צרפת וספרד) לוותה בהשלכה לים של מינימום שש גופות של מלחים צעירים שמתו ממחלת הצפדינה.
ד``ר לינד לא ידע דבר וחצי דבר על ויטמין C. הוויטמין עצמו בודד וסונטז
המון שנים מאוחר יותר, בשנים 1928-34. אבל הוא מצא כי מיץ תפוז ולימון, שגרם להבראתם של שני (2) ספנים חולי צפדינה, הוא הטיפול המושלם במחלה קטלנית וידועה זו. על בסיס ניסוי המוני זה (שני ספנים) הוא כתב ספר בנושא.
מצאתי כי הכירורג ההוא מכר בסך הכול שלושים ספרים. פשוט לא היו קופצים.
מזל שאת ``שוטי החלב`` שלי קנו יותר אנשים, וזה בגלל ד``ר שאול טל, מהוצאת פוקוס.
את ``הזקן עם הביגלים`` ואת ה``נקניקיות- או מה אוכלת נסיכה אמיתית``, היה לי הרבה יותר קשה למכור.
אופססס. סליחה שנסחפתי.
ברור שעם הזמן ד``ר לינד צבר ניסיון. הוא היה הבריטי הראשון והיחיד בעולם דאז שידע לטפל בחולי צפדינה, לטפל על באמת, טיפול שבסופו של מתן המיץ, חוליו החלימו לחלוטין. רק 50 שנה מאוחר יותר הכניס משרד הבריאות הבריטי את הלימונים לפק``ל של כל ספינה בריטית.
דבר נוסף- ד``ר לינד זיהה משהו שאף אחד בימיו לא הבין. היה זה המוות הפתאומי של מבוגרים וגם של ילדים.
וכך הוא כתב בשנת 1774:
Persons that appear to be but slightly scorbutic are apt to be suddenly and unexpectedly seized with some of its worst symptoms. Their dropping down dead upon an exertion of their strength or change of air is not easily foretold.``
ובעברית ארץ ישראלית: אנשים שנראו סובלים מצפדינה התחלתית (לא תמצאו בארץ ישראל אף רופא שיודע מהם הסימנים הראשונים של צפדינה התחלתית או אמצעית. זה כולל אותי) עלולים לפתע, באופן בלתי צפוי, לחטוף את התסמינים הכי חמורים של הצפדינה. צניחתם לארץ כשהם מתים בעקבות מאמץ גופני קיצוני או שינוי מזג אוויר (בריטי, לא ישראלי) היא בלתי צפויה, לא ניתנת לחיזוי בקלות.

מה שמתאר ד``ר לינד בשנת 1774, כלומר לפני 240 שנה, הוא מצב של מוות פתאומי, כמו SIDS בשפה רפואית דהיום, בגלל צפדינה חריפה.
נניח שלאדם, או לילד כלשהו, יש צפדינה ראשונית או גבולית או התחלתית. אם הוא או ההוא יעשו מאמץ גופני מֵרבי או שייחשפו לשינוי קיצוני במזג האוויר, או שיפתחו דלקת קשה או הפעלה חריגה של מערכת החיסון, הם עלולים למות על המקום. או בשפה עממית עכשווית: נפילת וויטמין C לערכים שואפים לאפס עלולה לגרום למוות פתאומי של מבוגר וכך גם של תינוק, אפילו שזה היה 22 שנה לפני שניתן החיסון הראשון בעולם, באנגליה.

מידע עדכני: העז מייצרת בגופה 13 גרם ויטמין C ביום. מגלוקוז. כאשר יש לעז דלקת בעטינים, היא מייצרת 45 גרם. בגלל הסטרס. בגלל הדלקת, בגלל ריבוי רדיקלים חופשיים.
ומה עם היצור האנושי, בוגר כתינוק?. אנחנו לא מייצרים ויטמין C. בכלל. אם אין לנו אספקה מסיבית של ויטמין C באותם הרגעים ואנחנו עושים מאמץ כביר או נהיה נורא קר או שמופיעה לנו דלקת או סתם גירוי קיצוני של מערכת החיסון, רמת הוויטמין צונחת במהירות מטה. פשוט כי האדם אינו יכול ליצור ויטמין זה והוא נחוץ כמו אוויר לנשימה. כמו אהבה לנשמה. זוכרים את התינוקות שמתו מחסר ויטמין B1? אותו דבר יקרה, רק שיותר מהר, לתינוק כשהוויטמין שלו נמצא בחסר יחסי והוא קיבל חיסון או כמה חיסונים משולבים בלי השלמת ויטמין C. זה אולי די נדיר אבל מצוי.

קפץ לי הגיג:. אני חושב שמכל העיון בכתבים של אנשים מבריקים נראה לי כי הספורטאים שמתים בזמן מאמץ גופני אדיר (כמו הלוחם היווני הקדום Pheidippides, שבישר את הניצחון בקרב מרתון לאנשי אתונה) יכולים למות בגלל:
1) חסר מגנזיום, שאובד בהזעה מסיבית, המוביל להפרעת קצב שמקורה בעליה או בחדר של הלב, הפרעה העלולה להמית בצ`יק,
2) או שמא, בעקבות המאמץ האדיר, הופעת חסר ויטמין סי סופני. כי מאמץ קשה ביותר לגוף מרוקן את מאגרי ויטמין C. וכידוע לכל, הגוף האנושי אינו יכול ליצור ויטמין C. בכלל. עז כן. פרה כן. תפוח אדמה גם כן. חזיר גם. שרקן לא.
כדאי לציין כי מתן חיסון, בייחוד לגוף אנושי זעיר, למרות שמתן חיסון נראה כמו ``רק מחט בתחת`` או במקום אחר, הוא הלם לגוף. והלם סוחט כל טיפת
ויטמין C!

האמת שבא לי להציע, וזה כמובן לא שייך לנושא של מות עריסה, בו אנחנו דנים, כי אם יש לכם קרוב משפחה בטיפול נמרץ מבוגרים או ילדים, או במחלקת ילדים, שעומד למות, תדרשו שימסרו לידכם מבחנה עם הדם של הנלחם על חייו. תדאגו להקפיא דחוף את הדם. אם האיש או הילד אכן ימותו, שלחו את הדם לחו``ל לבדיקת ויטמין C. אני מבטיח לכם שהרמה תהיה על הרצפה. זו תהיה עילה נפלאה לתביעת רשלנות רפואית. חולה שמת כי לא נתנו לו ויטמין סי!!! לידיעתכם הכללית. עדיין אין בית חולים אחד בישראל שיש לו אמפולות של ויטמין סי. יש רק מעבדה בבית חולים בארץ הקודש שיכולה לעשות בדיקה של רמת ויטמין זה בדם. בתל השומר. אבל בקושי דורשים אז בקושי מבצעים.
אחרי הגשת שתי תביעות כנגד בית חולים זה או אחר (אשמח לייצג את קרובי המת), תהיו המומים איך כל חולה בישראל, חולה חולה, יקבל ויטמין סי אוטומטית, וגם פתאום יוכלו לבדוק את רמת הוויטמין המצחיק הזה, שנורא דומה לגלוקוז, כי הוא עצמו מיוצר מסוכר זה בארבעה שלבים אנזימטים פשוטים .
ניתן בישראל לקנות ויטמין סי להזרקה לווריד רק במקום פרטי. הטלפון של היצרן רשום אצלי למקרה הצורך.

זה הזמן לשוב, שוב במנהרת הזמן, לימים בהם ד``ר קלוקרונוס שהה עם ילידי אוסטרליה המקוריים, האבוריג`נים.
הוא בדק את רמות ויטמין C לאימהות בהיריון, לאימהות מניקות, לתינוקות ונבהל.
בכל התינוקות שנפטרו היו רמות ויטמין זה על הקרשים. גם לאימהות של התינוקות היו רמת נמוכות. כלומר נקודת הזינוק של התינוקות לחיים, כולל תקופת היריון והנקה, הייתה נורא נמוכה מבחינת ויטמין C. ואז דחפו להם חיסון והם מתו. התינוקות. הכול בגלל שיטת הכנת המזון. שינוי הרגלי תזונה הוא מאמץ קשה ביותר. ד``ר קלוקרינוס עשה קיצור דרך הגיוני. הוא עשה העמסת ויטמין C לכל הנשים המקומיות ההרות.
ה``תמותה בעריסה`` ירדה לאפס מוחלט, גם ללא שינוי משטר החיסונים, שממשלת אוסטרליה סירבה לגעת בו. אוסטרליה אינה יפן.

הממצאים של ד``ר קלוקרינוס היו בעיתיים מבחינת הרפואה הקונבנציונלית.
עם הממצא על הקשר בין ויטמין C ל- SIDS (והחיסון) באמתחתו נסע הדוקטור האוסטרלו-יווני הטוב לארה``ב. גם פרופ` לינוס פאולינג היה בין התומכים הנלהבים שלו. למרבה ההפתעה, שלו ושל חובבי ויטמין C, קבלת הפנים לרעיון כי מתן ויטמין זה עשויה למנוע מות עריסה, וכי שווה לחקור את הנושא בארה``ב, הייתה נורא צוננת, מה עוד שבכל הרצאה הוא הצביע על החיסון כרע ומזיק עד קטלני. בארה``ב, כמו באוסטרליה, החיסונים הם טאבו. בלי חיסונים יהיו מגפות. מה עוד שכל תינוק בעולם המערבי היה שווה ים של דולרים, והכסף הוא הקובע. לא הבריאות. לא חיי הקטנים, למרות שלכל אימא יוצא רחמה הוא עולם ומלואו.

מה שהפך את ד``ר קלוקרינוס לשנוא הממסד הרפואי ואויבן של החברות המייצרות חיסונים היו ההערות שלו כי הן, היצרניות, עושות ניסויים בחיסונים על האבוריג`נים האוסטרלים וגם על הכושים באפריקה. גילוי נאות מסוכן למערכות הרפואה הקונבנציונלית. איך נוקמת הוויקיפדיה? אין מצרפין התמונה. למען לא יראו.

עד כאן מצאנו כי גם חסר ויטמין C גורם למות עריסה.
עד כה מצאנו כי מתן החיסון DPT גורם לפגיעה בתפקוד מרכז הנשימה.
כולם יודעים שחיסון MMR הוא אחד הגורמים לאוטיזם (משרדי הבריאות לא מוכנים להקשיב), אבל זה לא שייך למות העריסה.

כעת נמשיך לחפש גורמים נוספים, ה``תורמים`` למות עריסה, כאלו המצויים בכל בית ובעצם במקרר של דרי העולם המפותח.

היושב``ם היה מאד חכם. הוא ידע שהרבה מים וקצת חלבונים ושומנים וסוכרים ועוד קצת מינרלים וויטמינים בחלב המינקת זה בסדר להתפתחות תינוק, אבל הוא הרי רצה שהצאצא של המינקת, בניגוד לאפרוחים שהולכים זמנית אחרי הנצפה לראשונה, יהיה מכור על אימא שלו. יעני מסומם עליה. ולכן, ואני יודע שלא תאמינו אם זו הפעם הראשונה שאתם נתקלים בנושא, שהוא, הגדול מכול, שגם דאג שיצמחו הפרגים במרחבי העולם, הכניס לקזאין שבחלב מולקולה קטנה שנקראת ביתא קזומורפין (אני לא אכלול את הגליאדו- מורפין, הנמצא בחיטה ובכל מה שנוצר ממנה). כלומר בכל שלוק ממושך משד/ עטין, מקבל היונק את מנת המורפין הארוחתית מאימו הורתו. בתנאים שכאלו נבט המשפט הידוע כי ``אימא יש רק אחת``.
עכשיו נניח שהתינוק אכן יונק, ומקבל מאימא שלו את מנת המורפין. אבל מה קורה אם גם האימא שלו צורכת ושותה ואוכלת מוצרי חלב? חלב פרה. התינוק מקבל מנה מנה של מורפין, של אימו ושל פרת אימו. ואכן נמצאו בדמו של התינוק, שאמו צרכנית חלב, בייחוד הטרי, מנות גבוהות של מורפין.
ומורפין, כידוע, מתיש את מרכז הנשימה, עד כי הרופאים מגדירים את המצב
כ ``Milk Apnea``, הפסקת נשימה ממקור חלבי.

יש לנו בעיה תרבותית כלכלית. בסך הכול מתים בישראל, בשנה, 24 תינוקות בגלל שיתוק מרכז הנשימה. בעולם המערבי נחנקו למוות גג כמה עשרות אלפי תינוקות. בארה``ב מדובר על 2600 מקרי מוות לשנה.
בסך הכול איתרנו 3 גורמים (גם מוצרי חיטה באים בחשבון) לאותו מות עריסה.

כלכלית, מה הנזק למדינה כמו שלנו מאותם מֵתי עריסה?
בכל תביעת רשלנות יפסידו החברות ה``מבטחות-כול`` אולי כמה מאות אלפי שקלים או אולי כמה מיליונים.

אך האם מבחינה כלכלית יש הצדקה ``למנוע`` מעשרות אלפי ילדים את החיסונים ואת מוצרי החלב, מהם וגם מאימהותיהם. עצם העובדה שהעם יידע וחס וחלילה יקרא את ``שוטי החלב`` וינתק מגע ממוצרי חלב, ומהחיסונים, הנזק הכלכלי יהיה קולוסאלי (מהמלה כולו-סל), אדיר..
ועוד תחשבו שכל אימא שאינה מוכנה לקבל אפילו קמצוץ סיכוי לטמון את גופת תינוקה בגלל המוות האכזר, והיא לא תחסן את פרי רחמה ותפסיק לצרוך מוצרי חלב, וגם תיתן לתינוק חלב סויה או אורז או שקדים, וגם תוסיף וויטמין C לעצמה בתקופת ההיריון וההנקה, זה יהיה מתכון בדוק לאסון כלכלי נוראי.
מה עוד, שאין לי צל צילו של ספק, שהאימהות וילדיהן יהיו הרבה יותר בריאים, ואפילו סוכרת נעורים לא תימצא עוד בבית, שלא לדבר על כל סוגי האלרגיות ונזלות ודלקות ריאה ואוזן ומחלת קרוהן. אימא זו תבזבז את כל זמנה בבית ובגני משחקים במקום לשהות במיון או במחלקות ילדים.

על נושא SIDS והמזרונים המזוהמים בכימיקלים לא מצאתי עניין אישי להרחיב.

צאי ולמדי, אימא יקרה:

1. אל תקשיבי למשרד הבריאות, שבעיני הוא אבי החולי.
2. אל תתני לילדך אף חיסון עד גיל שנתיים. אח``כ גם!
3. סלקי כל מוצרי חלב מביתך.
4. הוסיפי לעצמך ויטמין C בזמן היריון והמון ירקות במקום חומצה פולית. השלימי ויטמין D.
5. קחי שמן דגים, בנוזל, במשך כל חודשי ההיריון.

אם הילד או הילדה שלך יהיו חזקים ובריאים- קראי להם שמשון או שמשונה. סתםםםםםםםםםםם!!!

שבוע טוב.
26.12.2013