אני מניח שאם הייתם קמים בבקר והייתם מוצאים את המייל הבא, הייתם רוצים (אם אתם גברים ממוצעים) לחבק ולנשק את הכותבת. אמא.
אז גם אני, כגבר ממוצע, רציתי לחבק אותה. אבל מכיוון שהיא חיפאית, והיה שם אסון (לא בשכונה שלה), אז החלטתי לבקש את רשותה להעתיק לכאן את המייל שקבלתי ממנה הבקר.
היא אמרה שאני יכול.
את ההתמחות בכירורגיה סיימתי מזמן ואחר כך התמחתי בגסטרואנטרולוגיה. לא הייתי מוכן להבחן כדי לזכות בתואר מומחה, כי הרגשתי, בעקבות שנתיים של ההתמחות, כי המומחים של גסטרו אולי יודעים לעשות כמה פעולות חשובות, אבל אין להם כל הבנה בטיפול במחלות שהם מאבחנים. אפס מוחלט בהבנה. שואף לאפס בטיפול.
ומי האידיוט, אני שואל, המאשר מתן חיסון כנגד נגיף הפטיטיס B לתינוק שזה עתה נולד. הבעיה שיש יותר מדי דמויי אידיוט זה. ומי בכלל מאשר חיסונים, שברובם מיותרים.
אז הנה המייל. סיכום המון שנות טמטום רפואי. הם באמת לא יודעים, המומחים לגסטרו. מומחי כבד.
שלום רב ד"ר אבני.
מזה זמן רב שאני עוקבת אחריי כל פוסט ופוסט שלך.
חשוב לי לעדכן אותך בסיפור של בני בן ה 12.
בני נשא של הנגיף הפטיטיס B מיום היוולדו -אני הנשאית שהידביקה אותו ( למרות החיסונים פעיל וסביל ואימונוגלובולינים שקיבל).
בשנה הראשונה לחייו הרופאים הגסטרואנטרלוגים ציפו שהגוף שלו יהפוך את הנגיף מ e antigen חיובי לשלילי אך זה לא קרה. במשך 11 שנה היינו במעקב בבית חולים שבמהלך הזמן הזה נלקחו מספר פעמים ביופסיית כבד (!!!!) בכדי לעקוב אחר מצב הפיברוזיס ההתחלתי ובנוסף להתחיל טיפול אנטי ויראלי לכל החיים.
ביקשתי מהרופאים לחכות מעט עם הטיפול התרופתי בכדי לתת לגופו צ`אנס להפוך את הנגיף לשלילי (לא פעיל) או אפילו להעלים אותו לחלוטין מהגוף.
באחד מהימים ניתקלתי בפוסט שלך לגבי הנפלאות של ויטמין D וויטמין c למחלות כבד.
(יש לציין שדרשתי (אמא צריכה לדרוש ???) לבדוק את רמת ויטמין D. בדיקת הדם הייתה 26 כשהנורמה צריכה להיות מעל 75).
הערה אישית: הזהרו מרופאים שמזלזלים בויטמין D. זו תוצאה של בורות ויהירות. הם לא יודו שהם אפסים מוחלטים בהכרת חשיבות הויטמין לבריאות. גם לחולי סרטן. גם לכל חולה כרוני.
לילד של האישה היה ערך של 26 ננומול לליטר כשהערך המינימלי להחלמה הוא בסביבות 200.
כאשר מודדים ביחידה אחרת, ננוגרם לסמ"ק, הערך להבראה הוא 80. ידידי הקוראים, חפשו באתר שלי כתבות על ויטמין D.)
המשך:
התחלתי עם ויטמין D במינון של 2,000 יחידות ועליתי עד 5,000 וכנ"ל גם במינון גבוה של ויטמין C.
לאחר 4 חודשים של הטיפול עשינו בדיקות דם. הייתי המומה! הילד הפך להיות e אנטיגן שלילי וכמות החלקיקים הנגיפיים שהיו מיליארדים לפני התחלת הטיפול שלי ושלך (לא של הרופאים) הוא צנח מתחת ל- 60!
תיפקודי הכבד פתאום נמצאו נורמליים אחרי שכל השנים שחלפו היו פי 4 מעל הנורמה.
אני בטוחה שהטיפול בויטמין D ו C עזרו ועשו עבודה ניפלאה (למרות שהרופאים שלו טוענים שאין קשר בין הדברים).
(הערה אישית- אמרתי לכם שהם מטומטמים. שמים לפניהם עובדה והם לא מחבקים את האימא.
זו הסיבה שהם לא יודעים לרפא אפילו מחלה כמו קרוהן.)
המשך:
היה לי חשוב לעדכן אותך ולהודות על כך שאתה קיים ומדריך אותנו בנפלאותיך.
(אשמח להישאר בעילום שם)
א.
—-
נכון שהמייל מקסים? שווה לחבק את האימא.
היא קצת מגזימה. זה לא נפלאותי.
מכיוון שאני מבין שנערי ליצמן (החותמים על כימיקלים), הידע שלהם בטיפול תרופתי הוא אסון, התחלתי לגנוב רעיונות טובים של רופאים חכמים, מטפלים חכמים, אימהות חכמות. הרפואה הנכונה לא נמצאת בידי הרופאים הלא נכונים.
לילה טוב.