החולים הם כלי לעשיית רווחים.

אני מניח שמעולם לא שמעתם על ד"ר ויליאם גול. גם אני לא ידעתיו. ואלמלא תוכנית טלוויזיה, גם לא הייתי זוכה להכיר את שמו ואת מעלליו.
הוא נראה בסדר גמור. בלי קריצה. יש לו עניבה, כמו לכל רופא אמריקאי.
הוא עבד 30 שנה במכון רפואי נורא חשוב בארה"ב, שמקבל תקציבי עתק והוא נחשב משהו משהו בכל העולם. לצערי איני זוכר את שם המוסד, כי אני לא מתעניין בפעילותו.
אז אחרי 30 שנה באותו היכל מחקר, ד"ר ויליאם גול הקים מוסד רפואי שאין דוגמתו בעולם. זהו מוסד מחקרי, המקבל חולים קשים שאיש לא יודע מה יש להם.
שם עושים במהירות את כל הבדיקות שרק תעלו על דעתכם, והכול במהירות. מהיום להיום. צוותי רופאים שוברים את הראש על כל מקרה כדי לגלות את סוג המחלה, שנפלה עלינו משמים והשד יודע למה. לא, אין במכון מגרשי שדים.
הם מקבלים גג 170 חולים בשנה. זה הכול.

אם עדיין לא הבנתם מה היחס האישי שלי למוסד החדיש הזה אז אני טוען שכל כולו בולשיט.
אם הטמבלים בארה"ב היו מנתקים מגע עם תעשיית "סמים רפואיים" והיו חוקרים מה יש באינטרנט, הם היו מבינים שכל המחלות שלא אובחנו קשורות לתזונה, לחסר או לעודף. וגם קצת לשחיקה נפשית.

ולמה בכלל ציינתי מוסד שאני חושב שהוא סתם גימיק מטופש?
בגלל שהיתה שם חולה עם מחלה ראומטית שמחפשים לה פתרון כמה שנים וחושדים שזה משה בגנים. והיא מתאמללת משנה לשנה.

חבר שלי גדעון, לאשתו, היתה מחלת פרקים. אמרו לה אין מה לעשות אחרי כל הבדיקות וכל הטיפולים. בעלה אמר לה שווה ללכת לההוא, שיש לו דבורים מרביצות bite הגון, מאפשר מזור.
בסוף היא נכנעה. אחרי כמה עקיצות אמרה לא תודה אבל בעקבות לחץ מתון של גדעון היא חזרה ונעקצה בכל מיני חלקי גוף ואחרי כמה חודשים נמחקה מחלה שכרסמה בה שנים והקונבנציונלים היו מוכנים לקחת לה מימדים (הכוונה שראו בה פגר בסוף דרכו טרם הטמנת השאריות).
היום היא צוחקת על הרופאים הראומטולוגים.
היא מהווה עבורם איום.
כי אם כולם יידעו שעקיצת דבורה עלולה לרפא מחלה כזו קטלנית, הלך להם מקצוע.

רק בגללה כתבתי עליו.
הבחור ויזואלית מרשים, עם העניבה.
בזבוז הון.
דבורה קטנה מכניסה את ד"ר ויליאם גול לכיס, אם היה לה.

אהבתם את המאמר? שתפו לחברים

דילוג לתוכן