על הרפואה הנכונה ועל ההפרדה הנכונה בין הניצים.

אתמול, יום הנכבה, ראיתי חלק מהתוכנית פוליטיקה בערוץ אחד.
בעודי כותב חוות דעת רפואית לבית המשפט על פאשלה רפואית קשה, שמעתי כי הקטע הבא יהיה על רפואה אלטרנטיבית.
נטשתי את המקלדת והנחתי עכוזי מול המרקע. היתה שם רופאת משפחה שהיום עוסקת ביוגה צחוק ועוד גישות טיפוליות מעניינות. מולה ישבו שלושה, אבל אני כותב בגלל כמה משפטים של פרופ` אבינועם רכס. באחד מהם הוא טען שיוגה צחוק ועוד כמה דברים תמוהים אינם יכולים לרפא דלקת אוזניים חוזרת. הדיווח היה על ילדה שחטפה אנטיביוטיקה שנים, עד שלאמה נפל האסימון (אסימון זה כזה עגול וקטן שאיננו), העבירה את פרי בטנה מידיים קונבנציונליות, שסבלו מטרשת מוחית נפוצה, לכזו מרפאה תמהונית, ואין יותר דלקת.
הפלט הנוסף של אותו פרופ`, שהוא איש הגון וישר ומאד בור בהבנת הרפואה האחרת, לה אני קורא "הרפואה הנכונה", הוא ש"חיידק טורף" הורג ואין מה לעשות. בא לי לבכות. הקולגה שלי, אבינועם, לא למד כלום בנושא ההיסטוריה של הרפואה.
בתחילת המאה הקודמת היה קרב גדול בין ד"ר לואי פסטר (בגללו מפסטרים את החלב, בשביל להרוג כמה חיידקים, מלבד MAP, שגורם למחלת קרוהן. וגם מחסלים את כל אנזימי החלב. בגדול, אני נגד חלב), לבין ד"ר ברנרד, שטען שהגורם העיקרי למחלות אינו החיידק, אלא כושרו החיסוני של האדם. מספרים שכשלואי הלך למות, ושכב במיטתו, הוא אמר את המשפט האלמותי: למרות הכול, ברנרד צדק.
לקולגה שלי אבינועם אין כל מושג על החיידק הטורף. זהו חיידק שכיח ומצוי. אז למה הוא לא מחסל את כולנו? כי אנחנו במצב חיסוני מחורבן, אבל לא מחורבן מספיק כדי שאותו החי והדק חסר הישע ירים ראש ויהרוג. זה לא החיידק, אבינועם, זה מצבו החיסוני של האדם.
תן לאומלל המון ויטמין C, לווריד, תן לו אבץ ומגנזיום וויטמין D, והחיידק הטורף יהפוך לחיידק מחמד. אם אני הייתי פרופ`, הייתי מתחיל להתעניין ברפואה הנכונה יותר, כי זה לא הוגן, בתור משהו שאמור לצעוד בראש קדמה, שהחולים הבאים אל הרופא הבכיר יודעים בנושא זה הרבה יותר ממנו.
דלקת אוזניים אומרת רק דבר אחד- הקורבן הוא במצב חיסוני רע. גם מצב רוח רע הוא חלק מחוסן המערכת הרפואית. הרי הגורם הוא חיידק תמים, מתוק, שאין לו ממש כוונות רעות. אבל כאשר המוסד והשב"כ הפנימיים שלנו לא בימי זוהרם, העם אוכל אותה. החיידק יוצר דלקת.
טיפלתי בעשרות ילדים עם דלקות אוזניים חוזרות. בלי מוצרי חלב, ויטמין D, אבץ, תרופה הומיאופתית- ואין יותר דלקת. הורים לא מבזבזים זמן על ישיבה בחדרי מיון ובמחלקות, המאוכלסות בדמויי פרופ` רכס, שעדיין מתעקשים שלא להתעניין בחידושים בעולם הרפואה.
ואולי, זו אשמת בתי ספר לרפואה, שבמקום למד פרמקולוגיה בשנה השניה, שילמדו בתחילת לימודי הרפואה הומיאופתיה ועוד מקצועות ברפואה הנכונה. על הסמים הרפואיים (שבגלל אינטרס כלכלי קוראים להם, אנשים משונים, "תרופות"), שיילמדו בסיום לימודי רפואה.. ה"תרופות" הללו מעולם לא רפאו לחץ דם, פסוריאזיס, סוכרת ודומיהם.
ולמה ציינתי שזה היה ביום הנכבה? ד"ר גיא בכור כתב השבוע כי בסוף נשוב 100 שנה אחורנית, וירדן תהיה פלסטין. אני חושב שתידרש נכבה נוספת או נכבונת כלשהי, כדי שהבעיה תיפתר סופית. שתי מדינות לשני עמים. ישראל וירדן. למען שכנות טובה- נחוץ נהר מפריד, או נחל, או אפילו אתר זליגת מים.

מנכבה לנכבה כוחנו עולה.
>