אני זוכר את היום ההוא בו הייתי כירורג תורן במיון, בסורוקה.
לא היה אפילו פנימאי אחד במקום, באותה השעה.
כולם היו עסוקים באירועים דחופים במחלקות השונות.
זה היה מיון ללא אף פנימאי למיון.
פתאום הובהל למיון חולה אסטמתי, קשה, מצפצף כמו הקטר ההוא בתחנה ההיא בבאר שבע. האלונקה עליה הוא הוסע חרקה קמעה והוא, האסטמתי, צפשף נורא. החנק ממש הולך ובא.
כרופא היחיד במיון נגשתי לנחנק. לקחתי את ידו. חייכתי אליו. יהיה בסדר עוד כמה דקות- אמרתי לו בבטחון השמור רק למומחי אסטמה, ואני הייתי גג מומחה למחלות פי הטבעת ומערכת העיכול כולה, כולל כריתת גפיים סוכרתיות שלא היו שוות כלום מלבד כריתה מצילת חיים. כאמור החזקתי בידו, וכשהגיעה האחות עם ההזמנה שלי, התקנתי לו רק אינפוזיה והזלפתי את התמיסה הפיזיולוגית במהירות. החולה נרדם לכמה דקות. כשהוא התעורר אחרי תנומה קלה, לא היה כל זכר לצפצוף ההוא, שבישר את כניסתו מיון. הבחור הבריא בעקבות ההבטחה שלי (ללא כיסוי מטעם משרד הבריאות), החיוך ומתן נוזלים. ותרופה נגד אסטמה? איך יכולתי לתת אם לא ידעתי על הטיפול התרופתי?
נזכרתי באירוע ההוא, שהגיב נפלא למים פיזיולוגיים, להבטחה ולחיוך ולהחזקת ידו בידי הבוטחת בגלל המאמר שנחת על שולחני או למען הדיוק, על הצג שמול עיני, היום, אוגוסט 2011.
המאמר נכתב ע"י מומחי אסטמה שבחרו 39 אסטמתים אמיתיים, וכל חודש נתנו להם או משאף עם תרופה או משאף עם אוויר דחוס או דיקור סיני סתמי (כלומר ללא איבחון אלא דיקור סדיסטי קליל) או חודש בלי שום טיפול ויחס, בבחינת שב ותחכה.
הממצאים היו מפתיעים:
מבין אלו שלא קבלו שום טיפול (או בעברית- שום יחס מיחסי רופא- חולה) רק 21% מהם דיווחו על שיפור קליני באותה התקופה.
בשאר התקופות, בין אם קבלו דיקור סתמי או משאף עם תרופה או משאף עם אוויר דחוס ללא כל תרופה, השיפור נמצא במחצית, 50%, מהמטופלים.
מעניין שהשיפור הכי מהיר היה אצל בעלי המשאף עם האוויר הדחוס.
מה שאומר חד משמעית שמה שעוזר לחולה זה היחס, תשומת הלב, מתן משהו ולא חשוב מהו אותו משהו.
כלומר התרופה, שיש לה תופעות לוואי, אינה נחוצה לאסטמתיים.
זה בוודאי יוזיל את מחיר הטיפול ובטווח ארוך יעשה את החולה בריא יותר, ללא נזקים מיותרים.
זו הסיבה שהצלחתי לטפל באותו חולה אסטמתי, במיון ההוא, כי בטח הוא היה יבש, כמו מרבית הצמחים ובני האדם בארץ ישראל וגם נתתי לו יחס ועשיתי למענו משהו ממשי: נוזלים לוריד והבטחה שיהיה בסדר. וחיוך. ויד מרגיעה, מחזקת ההבטחה המילולית.
הזהרו מהרופאים הקונבנציונליים, מחלקי "תרופות" שהן ברובן מיותרות, מזיקות, מחסלות סיכוי לחיות טוב.
