הפחד הוא מקדם מכירות הכי טוב.
רוצים התקף לב? אירוע מוחי? שיתוק? כסא גלגלים? רוצים למות בטרם עת?
השאלות שנשאלו מעוררות חלחלה. כשרופא ישאג מי לא ירא? פתאום כולנו אפרוחים והסכנה נראית מוחשית, איומה. מוות. מחפשים כנף, מחסה תחת כנף תנגולת. שמשהו יקח אחריות וירגיע.
שמע ילדי, סח הרופא, נדלל לך ת`דם. זה ימנע התקף לב. כדור קטן, זניח, חומר המצוי גם בערבה, העץ הבוכה. הכמות? קטנטונת!בקושי תדע שבא אל פיך. אולי 100 מיליגרם. אולי רק 75 מ"ג. זה מה זה קטן. מינון זניח.
כעת אתם רגועים. יש. יש מי שיגן. שימנע התקף לב. האספירין מדלל. הדם זורם חלק חלק, למה כעת הוא כבר לא צמיג, כמו שהיה, כשלא היה אספירין. כעת הדם דליל, דליל, לא יכול לסתום כלי דם.
ועכשיו לך תסביר שאספירין לא מדלל דם. באלוהים. הדם נותר באותה הצמיגות, רק שהטסיות, האמורות ליצור קריש במקרה של חתך בכלי דם, למניעת נזילה, כעת לא מתפקדות כמו תכנן אלוהים, אלא דפוקות כמו שרק רופא יכול ליצור.
לקחו 3500 בני אדם כאלו עם סיכון להתקף לב.
לחצי נתנו אספירין. לחצי כלום. כדור אינבו. חיכו בסבלנות שאינה מתאימה ליהודים אלא לגויים ואחרי שמונה שנים בדקו כמה חטפו אותה, את התקף הלב.
שומו שמים. אותו הדבר. עם או בלי. רק שעם אספירין היו דימומים במערכת העיכול וגם דימום במוח, רחמנא ליצלן.
מי ימשיך לקחת אספירין ממחר?
אמנם מאספירין אי אפשר להרוויח הרבה, אבל רווח קטן מהמוני בני אדם, ששוכנעו ע"י הרעים לדלל דם, זה כבר סכום שממלא לא מעט כיסים.
ונשמרתם מהרופאים הקונבנציונליים, אלו שכל תרומתם לעולם היא ברישום כדורים, שלא נחוצים כמעט לאף אחד.
שינוי אורח חיים נותן אורך חיים.
