בעשרות השנים האחרונות צצות כל מיני מחלות, שלא היו מוכרות לרופא הממוצע.
היום הן ידועות לכל אדם מהרחוב. יודע קרוא.
מרבית המחלות של היום הן תוצאה חד חד משמעית של תכולת הצלחת של החולה.
אין ספק שהרופאים, רובם, מתקשים להבין זאת.
פשוט כי לא לִמדו אותם. כי לא למדו אותם משפטים שלעולם יהיו נכונים שכתבו היפוקרטס והרמב"ם, משפטים שעלולים היו לחסל חלקית את תעשיית התרופות, שהיא האמא והאבא של החינוך הרפואי.
וכה אמרו יצרני "התרופות": אם תלכו בדרכַי- תתוגמלו, ונביעת החולים לא תיתם.
למה ההקדמה?
למה פורסמה עבודה נחמדה בעיתון התזונה הידוע, כי צריכת אומגה שלוש מצמצמת את שכיחות מחלת עיניים מסויימת ימ"ש (ימח שמה).
המאמר הוא לא מאמר מאד חכם. הוא בדק כמה אומגה שלוש אוכל הנחקר, כל יום, על פי שאלון, ואז בדקו את שכיחות מחלת העיניים הנבדקת.
אם הייתי אני החוקר- הייתי בודק את רמות אומגה 3 ואומגה 6 בדם, ומחפש קשר למחלת העיניים ההיא.
אני בטוח שהייתי מקבל תוצאה זהה, אבל עם הוכחה בהרבה יותר משמעותית משאלון סתמי, שלעולם לא יהיה מדויק.
מה כבר אני זוכר מה אכלתי יום לפני שלשום בצהרים?
גם המסקנה של החוקרים קצת אווילית- אם תאכלו יותר אומגה 3 שכיחות המחלה תקטן.
אני הייתי אומר- אם לא תחסר אומגה 3 בתזונתכם- לא תופיע כלל המחלה. כמובן שהכוונה היא גם ליחס בין שתי חומצות השומן החיוניות, ה- 3 וה- 6.
המסקנה היא זהה: צמצמו כמות השומנים מבקבוק קנולה וסויה וגם שמן הזית והגדילו כמות שמן דגים.
עדיין אין בדיקה מעבדה זמינה שתקבע כמותית את המינון המתאים של שמן הדגים, הקרוי אומגה 3.
אגב, המחלה שנחקרה היא מחלת העיוורון המרכזי וההיקפי של העין האנושית, מחלה שפעם לא הייתה בסל המחלות שלנו.
אגב- בדיקת ויטמין D כבר עשיתם?