אני אוהב ילדים.
יש בילדים, בכולם, בגיל מסוים, טרום השינוי הכפוי, משהו מקסים, תום אלוהי, אוזן קשובה וחוכמה שכולה שלהם.
אהבתי לראות את מבט ילדי ואת זה של ילדי חברים – מבט תמים, סקרן, צמא – מבט שתלו בי כשקראתי סיפור. וכשלא היה בידי ספר והילדים ביקשו עוד סיפור, נולד לו "הזקן עם הבייגלים" וכן עוד כמה סיפורים ושירים.
הספר מוקדש לכל הילדים באשר הם.