"הַנְּסִיכָה, שֶׁהָיְתָה אָז מַמָּשׁ קְטַנָּה וַחֲמוּדָה
וּנְבוֹנָה וְחַיְכָנִית,
אֲבָל גַּם מְאֹד עַקְשָׁנִית –
לֹא הָיְתָה מוּכָנָה לְאֶכוֹל כְּלוּם.
לֹא מַעֲדַנֵּי חָלָב, לֹא גְּבִינוֹת מֵחָלָב פָּרָה,
גַּם לֹא בָּשָׂר פָּרָה, אוֹ עוֹף שֶׁכְּבָר לֹא עָף,
וַאֲפִלּוּ קְצִיצָה שֶׁל דָּג
הִיא סֵרְבָה לְהַכְנִיס אֶל פִּיהָ.
תֶּרֶד? לֹא וָלֹא. פֵּרוֹת? בִּכְלָל לֹא.
הבשורה המדאיגה פשטה בכל הממלכה: הנסיכה אינה אוכלת!
ולא הצליחו כל הרופאים וכל החכמים לגרום לה לאכול, עד שהגיעה האישה החכמה, שלמדה מסבתה את רזי התזונה הנבונה, ונתנה לטבח המלכותי מתכון מושלם ל…נקניקיות."
ילדים הם יצירה מושלמת. כל ילד הוא פרח. הוא זקוק לכל כך מעט כדי לצמוח, כדי לפרוח, כדי להקסים.
כל מה שהנסיכה זקוקה לו (וכמותה כל הנסיכות בארץ ישראל) הוא מים טובים, אהבת הורים כדי לפרוח, וגם תזונה מתאימה, כדי לצמוח. כדי לא לפגוש רופא.
הנסיכה בסיפור שלנו מושלמת כי אוהבים אותה, מספרים לה סיפורים לפני השינה, והיא ניזונה תמיד, גם בהיותה ברחם אמה, מרכיבים טבעיים, נכונים לגוף ולנפש, ובכמות הנכונה.
כי הבריאות מונחת…. אצלנו בצלחת.