לירי והנזלת

ללירי חברה,
אז מה, אז מה,
באף היא גרה לה,
אז מה, אז מה,
לפעמים הולכת
תמיד חוזרת לה.

היא ישנה עם לירי,
נמצאת איתה בגן,
מקנחים אותה בלי הרף
בבקר, גם בערב.

לקחו ילדה לדוקטור,
אז מה, אז מה,
שכבר ימצא תרופה,
אז מה, אז מה,
נוזלת היא בלי הרף,
בבקר, גם בערב.

חשב רופא יומיים,
מצא תרופה או שתיים,
מחא הוא כף אל כף,
נתן טיפות של אף.

חלפו יום או יומיים,
אז מה, אז מה,
יבשו הנחיריים,
אז מה, אז מה,
אמא שבעה מנחת
תודה לרופא שולחת.

עברו ימים קמעה,
החברה חזרה,
מקנחים אותה בלי הרף,
בבקר, גם בערב.

פגשה לירי פרה,
אז מה, אז מה,
מניקה את העגלה,
אז מה, אז מה,
אמרה לה הפרה
חלב- לא בשבילה.

חזרה ילדה לאמא,
חלב היא לא רוצה,
זרקו כל התוצרת
לחסה, צנון ותרד.

לליר אין חברה,
אז מה, אז מה,
באף לא גרה לה,
אז מה, אז מה,
יבשו הנחיריים
תוך יום, אולי יומיים.

אמא שבעה מנחת
נשיקה לפרה שולחת
ועוד תודה מליר
שתי חבילות חציר.

לרופא, שהוא הדוקטור,
עצה אחת או שתיים,
שאל נא את הפרה
על דלקות אוזניים