את מי אני הכי אוהב?

לכל אחד מאיתנו, למי שכבר שחצה את המחצית הראשונה מההקצבה השמיימית, האופטימית, ההקצבה ביד רחבה של שנות חיים=120, יש אהבות.
גם לי.
אבל מכל האהבות שלי אני אוהב את התזונאיות.
לא. לא את כל התזונאיות הקליניות כולן.
רק את אלו שבמחלקות הסרטן.
והכי הכי, את התזונאיות שמחלקות סרטן הילדים בשטח שיפוטן.
כי אצלן המוות הוא רק שאלה של מתי.
האונקולוגים הרי לא מבינים דבר וננו דבר (ננו זה פחות מחצי. זה כמעט כזה כלום) בתזונה. כי בתי הספר לרפואה החליטו כי עדרים צייתניים של בעלי פסיכוטרי די גבוה לא יתעמקו בתזונה אלא יקבלו בסוף הלימודים חותמת כדי לאפשר לרוקח, גם זה שבבית חולים, לנפק חומרים רצחניים, שאף אונקולוג לא יהיה מוכן לתת לעצמו עם ימצא אצלו סרטנון כזה או אחר (על פי מחקר קנדי).
והתזונאיות לא מבינות כלום בתא הסרטני.
גם אונקולוג לא מבין הרבה בתא הסרטני, אבל כלי הזין היחיד שהופקד בידי האונקולוג הוא הרבה כימיקלים הנקראים כימו- תראפיה (יעני ריפוי כימי. עם ריפוי כזה קוברים בישראל 11,000 חולי סרטן, כאן, ו 580,000 שם, מעבר לים, בארה"ב). ועם עם כלי זין שכזה קשה לדרוש החלמה.

כולנו שמענו על אמצעי הדמייה בשם PET Scan. גם תזונאיות. בטח האונקולוגים. אני מניח שאפילו רופאי משפחה שמעו על אמצעי הדמיה מעניין זה. אבל במחשבה שניה אני לא בטוח שהתזונאיות ורופאי המשפחה מבינים את העיקרון הנפלא לפיו פועל אותו ה- PET. אני חייב להניח שהאונקולוגים מבינים את העיקרון, אבל לא ראיתי עדיין שום מחקר מדעי המאשר את האפשרות בצורה מדעית. את האפשרות שהאונקולוג מבין את העיקרון. בהנחה שלאונקולוגים אין הפרעת קשב ואין את חוסר היכולת לקשר בין דברים שיש להם קשר.

מה שמצא יהודי די חכם שקיבל אפילו פרס נובל, שלתא סרטני נדפק מנגנון הנשימה והוא כמעט נחנק.
כדי לשרוד, התא הסרטני עבר לצורת חיים של יצורים קדמונים, כמדומני כמו השמרים, והוא, התא הסרטני, שורף רק סוכר, גלוקוז, במכשיר הפקת אנרגיה שהוא באמת פרימיטיבי. בשביל לחמם את עצמו ולהיות תא חמום מוח ותוקפני וקטלני, הוא בולע ים של סוכר. אם תא בריא לוקח מולקולה אחת של גלוקוז ועושה ממנה 38 יחידות אנרגיה, מאותה המולקולה תא סרטני עושה רק 2. לכן הוא, התא המוכה, התא החבול, התא הסרטני, בולע פי 18 מולקולות של גלוקוז בשביל להגיע לכושר הייצור של תא נורמלי, מה עוד שיש לתא הסרטני שאיפות לנדוד, וכידוע כל טיול, וגם לסקי וגם סתם טיול לדרום או צפון אמריקה, דורש ים של כסף אנרגטי. הכי זול זה להשאר בבית. בדוק.

על בסיס העובדה כי תא סרטני בולע המון גלוקוז, כי תא סרטני יותר חכם מתא בריא בנוכלות (עובדה שהמון חולי סרטן מתים, בסיוע אי ההבנה במחלקות אונקולוגיות), סימנו המדענים את הסוכר שהם מזריקים לחולה סרטן (רק אחרי הניתוח) ומיד אחר ההזרקה הם עושים CT כדי לבדוק היכן התרכז הסוכר.
אם הסוכר לא התרכז בשום מקום והתפזר הומוגנית- אין סרטן. אין גרורות. עד הבדיקה הבאה.
אבל אם הוא התרכז במקום או מקומות כלשהם- לשם הגיעו תאי הסרטן. שם הגרורות. ושם הסרטן המקורי, אם השאירו ממנו בניתוח.

כעת מובן לכל המבין כי סרטן מת על סוכר.
אם הסרטן מת על סוכר, מי האידיוט שנותן לילד או למבוגר חולה סרטן סוכר, ובייחוד ממתקים?
כל תזונאית אחראית ואונקולוג שמת להצליח יתנו דיאטה דלת פחמימות. עם אפס ממתקים במחלקה. הסרטן אינו שפעת. עם אל קעידה לא נלחמים בסיוע חבילות שי לחייל.

ואם חשבתם שבזה תמה אהבתי לתזונאיות במחלקות שדה הקטל, שם העיניים שקועות והשיער נושר והבחילות ללא קנאביס חוגגות, והמעי והריאת והלב והמוח משלמים מחיר יקר, טעיתם.

אני לוקח אתכם לשדה המוכר לי היטב.
את "שוטי החלב" כולם קראו. כל האונקולוגים. כל התזונאיות הקליניות. למען האמת, הנושא לא נבדק מדעית. נושא קריאת הספר "שוטי החלב". מסרנו אותו אישית, את הספר, לידיה של יעלי גרמן. יעקב גורמן ואני.

במוצרי חלב פרה יש הורמון קטן, קטנטן, רק 70 חומצות אמינו. בערך. IGF-1. הוא עושה ככה(בכמות גבוהה דיה בדם):
– מגן על תא סרטן
– מפריע לכימיקלים קטלניים להרוג תאי סרטן
– מונע את ההוראה לתא סרטן להתאבד.

כלומר תזונאית שתלך להלוויה של כל ילד חולה סרטן, שהסרטן לקח, והוא לוקח, תבין שאסור לתת לילד חולה סרטן אפילו להריח מוצרי חלב ממרחק ק"ק פרסא. (בקשר למבוגרים, חולי סרטן? הם כבר לא יתרמו לכלכלת המדינה בלכתם, וגם ישאירו לכולנו יותר כסף לפנסיה. אז שילכו. המשפט בגלל הציניות מזויינת שלי במקרים בהם קצרה ידי עדיין).

מהאונקולוגים שחונכו על ברכי האונקולוגיה הישנה איני דורש דבר.
אבל מהתזונאיות, שהן קובעות מה ילדון חולה סרטן יאכל או ייקבל, אני דורש קצת הבנה.
סוכר וממתק ומוצרי חלב- OUT.

ולמה אני קורא לתא סרטני תא מוכה, תא חבול.
ממש כמו שלמר אברג`יל ולמר זאב רוזנשטיין אני קורא אנשים מוכים, חבולים. כי אם אותם ראשי פשע לא היו סובלים בילדותם, מידי ההורים והמורים, הם היו יוצאים כמוני וכמו התזונאיות במחלקות הסרטן בעתיד.
תא סרטן לא רצה להיות תא סרטן.
הוא אכל הרבה חרא בטרם הסתרטן.
אסור לכעוס על הסרטן. הוא רק הודעת הגוף שהדרך שהמאכסן הולך, הדרך בה הוא מתנהל, רעה.

נכון שמספיק רשמתי?
נשלח את החומר ליעלי שלי. גרמן.