האם דייג אוהב דגים?
למען האמת, אני לא ממש יודע אם הדייג אוהב את הדגים החיים בים, או שהוא אוהב אותם חיים בסושי או מטוגנים/ מבושלים?
נראה לי שהדייג אוהב לתפוס דג כדי לאכול אותו או כדי למכור אותו.
הוא כמו צייד, רק לא ביבשה. נהנה לנצח.
הדייג אוהב שלווה ושקט (רחוק מהאישה)
הדייג סופג מגנזיום מהתרסיס שבים, בעקבות התנפצות הגלים, ובאותו סבב גם קצת יוד, מה שמוסיף לבריאותו הגופנית והנפשית.
מאז המצאות האש הזמינה חיי הדייגים התקצרו כי הם אוכלים את הדג לאחר מכת חום, שלא מוסיפה לבריאות.
קיצור חיי הדייג גם בגלל ריבוי כספית שבדגי הים, אבל זה לא הנושא של היום כי למען האמת רציתי לכתוב על איגוד רופאי הילדים.
לפני כמה דקות נכנסתי לאתר רוטר ומצאתי רשום:
"נייר העמדה של האיגוד הישראלי לרפואת ילדים ממליץ לצרוך מוצרי חלב 3 פעמים ביום."
בתור קשיש אני ממש לא צריך רופאי ילדים. הם ממש לא מעניינים אותי.
קרדיולוג יותר מעניין אותי אישית, כמו גם האורולוג, בייחוד ההוא שמתעניין בערמונית, שלו ושלי, וגם שלכם.
האם רופאי ילדים אוהבים ילדים?
התשובה נשמעת ברורה. רופא ילדים אוהב ילדים.
אך האם האהבה הזו היא כמו אהבת הדייג לדג?
האם הם אוהבים ילדים חולים, כמו חולי סרטן, כאלו שגוססים במחלקות המתאימות, בקומות המתאימות?
האם הם אוהבים ילדים עם מחלות מעיים, עם דלקות אוזניים, עם דלקות פנים וחוץ הלב, דלקות קרום המוח, קרבנות של אורח חיים מחורבן, תזונה מתה, תזונה ממיתה.
האם רופא ילדים חלם פעם כי כל הילדים יהיו בריאים? או שהוא רואה בילדים הבריאים, תוצרי רפואה מונעת, איום קיומי? כמו ים ללא דגים לדייג?
אני תמיד חוזר ליושב"ם, הקרוי אלוהים, המוגדר כאלוקים.
הוא עשה עבודה מושלמת.
אם לא היה מאן דהוא דופק לו את היצירה, גם את היצור האנושי, גם זה שלא מזמן נולד, לא היה כל סרטן אצל ילדים, אפס דלקות אוזניים, שקדים, תוספתן, מעי גס, קרום הלב וקרום המוח.
היושב"ם ברא את חלב האם לתינוק ואת חלב הפרה לעגל.
אז מי האידיוט שמעודד מגע ממושך עם חלב לא לנו?
הייתי ממליץ לשרת הבריאות להעניק את הספר "שוטי החלב" לכל רופאי הילדים. ואם אין לה כסף לרפואה מונעת, שתחייב את כל רופאי הילדים להוריד חינם את הספרון "עזוב ת`עטינים שלי" מהאינטרנט. הוא באמת חינם.
כל מתמחה ברפואת ילדים יעבור את הבחינה שאכתוב בנושא- נזקי החלב הקטלניים לילדים.
בא לי לבכות כשצבר בעלי מנת משכל המתאימה לאיכלוס איגוד רופאי ילדים, במקום למנוע כל מגע עם חלב פרה, עוד מרעיל אותם בשלוש מנות של הפרשה רעילה (שיהיו חולים!!!). ואחר כך מתפלאים למה יש זעירים גוססים, זעירים מנותחים, זעירים מאושפזים?
ולא זו בלבד. האיגוד ההוא מעודד מתן עשרות חיסונים, שדופקים את הדור הבא, ומספקים להם ולפסיכולוגים ים של עבודה.
כל הדלקות הנ"ל, כל הפרעות הקשב.
אנא אלוקים, החנון והרחום.
זרוק לי איזו עצה קטנה.
לא עצה שתפקח את עיני רופאי הילדים, שיש עליהן קרום בלתי חדיר לנאורות ולחדשנות, לא עצה שתצטמצם הבורות בנושאים עליהם כתבתי אלא עצה להורי הילדים היהודים שלנו, בארץ ישראל, שהם יבינו שבלי חלב ובלי חיסונים, ובלי הפלואור שדחף גם-זו לרעה, הילדים שלנו יהיו אור לגויים.
אלוהים. לי יש סבלנות. אני ממתין.
אני מתפלל לילדים בריאים. בגנים, בשדות, מול מחשב, ולא בבתים מלאי חולים. במחלקות מזוהמות.