מגנזיום ומשרד הבריאות.

על המגנזיום, אם איני טועה, כבר רשמתי. מתכת חשובה מאד בגוף.
כשהיא בכמות טובה בתזונה שלנו- לא מרגישים ממש כלום.
אבל כשהיא חסרה, זו כבר מנגינה אחרת.

ממשלת ישראל אינה מעוניינת להוסיף מגנזיום למי השתיה החדשים, שנקבל מהתפלת מי הים שלנו.
ממשלת ישראל, או הרשות הממונה, השלטת, שדוחפת כלור (למען הבריאות) ופלואור (למען בריאות השן) טוענת שיש מספיק מגנזיום בתזונה הישראלית, כך שאין טעם להוסיף למים המותפלים את המינרל ההוא, שבלעדיו הצמח מת. בלי מגנזיום אין כלורופיל. ועכשיו נסו לשכנע צמח לעשות פוטוסינטזה ללא החומר של הג`אנטים!

אל תזלזלו במדענים בישראל. המדענים דורשים להוסיף.
אפילו משרד הבריאות מבקש להוסיף, למרות שהוספה זו תפגע קשות במשרד הבריאות. תשאלו איך זה?
תארו לכם שאכן יוסיפו מגנזיום. לא מעט חולים, חולי אסטמה או חולי לב או חולי הפרעות קצב, וגם ילדים עם הפרעות קשב, יחושו טוב יותר ולא יזדקקו לשירותי רופאים שישבו מובטלי עם חרב פיטורים על ראשם תוך צמצום תקציב משרד הבריאות (שטייניץ מחכה!) וסילוק פקידים מיותרים. ולכן המלצת משרד הבריאות היא המלצה אלטרואיסטית, לא?
פרופ` מיכאל שכטר, בכיר קרדיולוגים של תל השומר, טוען:
“Many studies, some done in Israel, have proved that adding magnesium helps heart function among both the healthy and the sick

פרופ` שכטר גם טוען, למרות שזה לא שייך לתחום התמחותו (רופא זכור: אל תתעסק בתחום שאינו תחומך מחשש חדירה לתחומו של מומחה אחר!!!) שהעשרת המים במגנזיום יקטין את מספר חולי הסוכרת בישראל וגם של חולי לחץ דם וגם את מספר השמנים הסוחרים ברחובותינו.
רשות המים הממשלתית אומרת שלא צריך להוסיף כי בארה"ב יש פחות מגנזיום מאשר אצלנו ואין אצלם עדות למחסור מגנזיום באוכלוסיה. איזה חכמים! בטח בדקו וראו שיש מספיק בדם. אלא שהמגנזיום ברובו בתאים, ואיש לא יכול למדוד את רמתו בגוף, אלא אם עושים איסוף שתן 24 שעות או בודקים רמת המינרל בשיער. וזה איש לא נוטה לעשות.
אינדיקטור עקיף הוא מספר החולים. ואינדיקטור זה מצביע בבירור- יש מחסור במגנזיום. הצמחים סובלים. יותר מדי אנשים חולים במחלות הכלולות בסל החולי של מחסור במגנזיום.

ועכשיו נעשה רשימה יותר מסודרת:
חסר מגנזיום קשור ל:
אסטמה בפרט ואלרגיות בכלל
הפרעות קשב וקרובי המשפחה הפסיכולוגית
חרדה ודאגה
מחלות לב והפרעות קצב
התכווצויות שרירים
עצירות
סרטנים סתמיים, כמו שד ומעי….

רשות המים הממשלתית שלנו, לא שמה לב כי מחקרים עדכניים מארה"ב מצאו כי אכן יש מחסור גדול במגנזיום באוכלוסיה האמריקאית. 68% לא צורכים את המינימום הנדרש. מיעוט רק עובר את הצריכה המומלצת של 420 מ"ג ליום לגבר וקצת פחות לאשה החוקרים נגד נשים?תמיד פחות!).
סקרנות מדעית ביחס למגנזיום במזון החלה לפני 100 שנים ויתר. מעקב כמות המגנזיום מאז מצביע כי באוכל שלנו יש ירידה מתמדת בכמות מינרל זה. פעם קבלנו 500 מ"ג ליום. היום רק 175-225 מ"ג, בקושי. וזה רע. ונדרשים המון רופאים כדי למכור המון "תרופות" לא מתאימות כי הם, הרופאים, שכחו כי מחסור במגנזיום הוא האבא של הבעיה הרפואית המונחת בכיסא, מולם. או במיטה. מומחים (וזה לא אני, הפעם) טוענים שמחסור במגנזיום גורם לאיבוד 15 נקודות במנת המשכל של הילד.

אין ספק, צורת ההזנה של האדמה מרוקנת אותה אט אט מהמגנזיום וגם מהברזל וגם מהיוד ואפילו הסיליקה והסידן מתדלדלים לנו, בגלל עיוורון למטרות חיסכון בהוצאות.
עד שהנושא יתוקן בחקיקה אגרסיבית, רוצו לבתי טבע וקחו תוספים.
זה מפחיד את הרופאים.
עוד תהיו בריאים.

Israel balks at adding pricey mineral to desalinated tap water
Magnesium will not be added to desalinated water, despite being recommended by experts.
By Zafrir Rinat

המביט בכולנו בדאגה,
ד"ר אריה אבני