הבאתי היום למועדון שלנו, "אופטימיסט" (מועדון חתירה בשדות ים) את המגנזיום למריחה על העור.
הכנתי אותו במו ידי.
הייתה לי התחושה כי כולם יודעים המון על מגנזיום.
הופתעתי למשמע השאלות של החברים.
הם מעולם לא שמעו על מגנזיום ופרפור פרוזדורים, או אסטמה, או אפילו עוויתות ברגליים, שלא לדבר על יתר לחץ דם, דיכאון, כולסטרול גבוה ועוד ועוד.
בעצם, חשבתי, החברים יודעים המון על מוצרי חלב ועל ויטמין D, כי דברתי על נושאים אלו שם חודשים ושנים.
לאחרונה הייתה דממה יחסית מצידי כי כתבתי עוד פרקים לספק החדש: "אונקולוגיה- המתה בחסות החוק?".
אז לא ספרתי להם כלום על המגנזיום, אז אין לי כל זכות לשאול מדוע הם לא יודעים כלום בנושא.
חומי יודע יותר. גם איל.
כאן אני מרשה להעתיק קטע מפרק בנושא המגנזיום, שיהיה בספר ההוא, כדי שיותר יידעו ופחות ישאלו:
"אני רושם כאן כלל, שאני מניח שהוא חל על כל גוף חי:
גוף ללא מחסור הוא גוף רגוע.
צא ולמד- גוף שאינו רגוע, אי הרגיעה מבטאה מחסור כלשהו (או נוכחות חומר עוין, מחולל אלרגיה).
הגוף האנושי, במצוקותיו, צועק בדממה כי חסר לו מגנזיום. גם הסרטן הוא רמז שמנמן כי חסר לגוף משהו או הרבה יותר.
חסר מגנזיום יתבטא בעיקר בשריר רצוני או לא רצוני, בעצבים בכלל ובמערכת העצבים בפרט. ועוד. ועוד.
שריר השלד, השריר הרצוני: עוויתות, כאב שריר כולל כאבי גב וצוואר, כאבי ראש, כאב פרק הלסת. כאבים בחזה עד קושי נשימה, ריבוי אנחות (כמו זקנים).
שריר לא רצוני: עצירות, כאבי מחזור, עווית שלפוחית השתן, קשיי בליעה, רגישות עין לאור…
מערכת עצבים היקפית: הירדמות גפיים.
מערכת עצבים מרכזית: חוסר שינה, דאגה, חוסר שקט, יתר פעילות, התקפי פאניקה, חוסר שקט קדם מחזורי, פחד ממקומות פתוחים, אפילפסיה, הפרעות פסיכיאטריות.
לב וכלי דם: הפרעות קצב, כאב "לב" משני לעווית עורקים כליליים, יתר לחץ דם, צניחת מסתם מיטרלי
תופעות כלליות: שקיקה למלח, לסוכר- לשוקולד, אי סבילות לפחמימות, סוכרת, לחץ דם, אסטמה, אוסטיאופורוזיס…וגם הסרטן, כמו שצויין.
אז איך תכל`ס נדע שיש לנו מחסור?
פשוט ניקח מגנזיום בכמות טובה ונראה אם תוך מספר שבועות התלונות יפחתו.
תלונות?
הפרעות קצב, אסטמה, עוויתות בשרירים, כאבים בלב, עייפות, דיכאון וכל מה שנרשם קודם לכן כביטויים אפשריים לחסר מגנזיום. כשיש סרטן או נטייה לסרטן אין מה לחשוב.
זו הרפואה הנכונה. להקשיב לקולות שמשמיע הגוף. פחות מחסור, פחות תלונות.