על דלקת השקדים….

כאבה לי הבטן, וגם בלוטות הדמע יבשו.
למה שצחקתי ומרוב הטלטלות של הגוף הצוחק כאבה לי הבטן.
אני לא יודע איך אצלכם אבל כשאני נורא צוחק, יורדות לי דמעות לכל כיוון ובסוף אני חייב לקנח את האף. הדמעות זולגות גם לשם.
אפילו תולי, כלבת הברניז הצעירה שלנו, לא ידעה אם לקשקש בזנב או לא כי לא הבינה אם אני עצוב (בוכה) או שמח (צוחק).
בטח תשאלו מדוע או למה צחקתי?
כי בערוץ כלשהו דיווחו כי לניתוח שקדים מחכים שנה וחצי או אף שלוש.
בטח שצחקתי.
לא על הילדים וההורים אלא על רופאי אף אוזן ועל ראשי משרד הבריאות.
לא חכמים המה. נשבע לכם.
כבר כתבתי בספר הראשון "עזוב ת`עטינים שלי" על כך, שאם אין חלב אין דלקת שקדים וכי אם אין חלב אין דלקת תוספתן.
לא מאמינים?
כנסו ל
http://www.studio123.co.il/index2.php?id=117&lang=HEB
ותורידו את הספר חינם.
את הספר השני בנושא נזקי החלב לבריאות האדם-"שוטי החלב"- נתתי במתנה לשרת הבריאות החדשה, אבל היא בטח לא קראה בו. אשקול לבקש אותו חזרה, כי אם היא לא קוראת ולא מעבירה לחבר רוני גמזו, כדי שההוא יקרא, אז הייתי אידיוט. אידיוט מוגדר כמי שנותן אגוזים לחסר שיניים או ספר למי שאינו קורא.

אני כל הזמן כותב כי הרפואה המונעת היא העברת מידע לכל עם ישראל ולקוראי עברית בארץ הקודש.
ברור שכל עם ישראל חייב לדעת כי מוצרי חלב הם אסון ומוטב שיקיימו את המצווה ארץ זבת חלב …וכל החלב יזרום (מהמלה "זב") על פני האדמה של הארץ (ארץ זבת חלב…) ולא לפיות ילדינו, הורינו ושלנו.

חג שבועות הוא חג הבאת קרבן ולא הקרבת מיליארדים לכיסי יצרניות חלב.

רוצים שלא יהיו דלקות שקדים, ואז חלא ימתינו לניתוחים?

סלקו את כל מוצרי החלב. ימח שמם.