כשהייתי מנהל השירות הכירורגי, הפרוקטולוגי והקולונוסקופי,
לפני כ 14 שנים,
דרשו מההנהלה הרפואית שנקבל זריקת חיסון נגד וירוס הצהבת,
למה אנחנו בסיכון גבוה בגלל סוג העבודה שלנו.
בוודאי שסירבתי. לא סמכתי כבר אז על החיסונים. האמנתי שמרבית הגופות האנושיים מסוגלים להתמודד עם בעיות רפואיות, בתנאי שלא יעמיסו עליהם מעמסות אימונולוגיות.
בינתיים אני חופשי מהמחלה ההיא.
הספרות הרפואית עמוסה בים של נתונים על ההצלחות של טיפול בדלקת הכבד, על מיגוון הוירוסים שלה.
בעבר, כשקראתי את תופעות הלוואי של החומרים הניתנים לחולי דלקת הכבד, התחלחלתי.
המעניין, שהמטָפֶל בחולים אלו רואה רק את הכבד, המלא וירוסים, אותם ולא דבר מלבדם. בטח שלא את החולה, תזונתו, צרותיו האישיות.
ואני, שהמקצוע של מומחי הכבד מעולם לא עניין אותי, כי הנחתי שאין דלקתו של מוישה דומה לדלקתם
של סמדר או של חיימק'ה, העדפתי, אם יבואו אלי חולים שכאלו, לבחור את הגישה האישית.
הגישה שלי, בכל מחלה, כוללת שינוי דיאטטי, תוספי תזונה, צמחי מרפא, תרופות הומיאופטיות.
ויום אחד הגיעה אלי מטופלת המתגוררת בקרית חיים, בחורה שעלתה מרוסיה, בשם ליזה. סָפָרית, בחורה חכמה, ואמרה שיש לה הפטיטיס סי וגם עודף משקל.
כעבור חצי שנה נעלמו הוירוסים בבדיקות דם עוקבות והיא ירדה במשקל, לא כמו שהיא חלמה, אבל בדיוק כמו המאמץ שהיא השקיעה.
והיום, קיבלתי מכתב רפואי עם הנחיות טיפול בוירוס זה, וירוס סי.
צרפתי כאן את הסיכום. למי שיש לו ידע באנגלית, וסבלנות של ברזל.
לא. אני לא קראתי אותו אלא רפרפתי כמי שאין לו זמן לקרוא את מה שאינו נכון למחר, ואת הנזק אחרי הזריקות לא ניתן לתקן .
אני מאמין ששינוי תזונה, בצירוף כוסברה, כורכום, צמחי מרפא וכדומה, עשויים לסייע לחולה.
אם הניסיון שלי נכשל- או אז יש מקום לפנות לדרך המסוכנת, זו הרשומה בסיכום.
עלו והחליטו. אל תתמסרו בקלות לידיים שאינכם יודעים איך תיפלו מהן.
Summary
The current preferred treatment for patients with hepatitis C virus (HCV) is combination therapy consisting of pegylated interferon alfa and ribavirin (RBV) for 24- weeks. Although this approach appears to be highly effective for patients with HCV genotypes 2 or 3, who have a sustained virological response (SVR) of approximately 80%, the treatment algorithm is less effective for patients with HCV genotype 1, as these patients have SVR rates of just 40-50%. In order to improve treatment outcomes, this article explores potential approaches for the optimization of treatment for patients with HCV genotype 1: considering shorter treatment periods for patients with a rapid virological response (RVR), increasing treatment periods for slow responders, and increasing RBV dose are all suggestions. Results from clinical trials suggest that approximately 20% of the HCV genotype 1-infected population are slow responders, and around 15% of all HCV genotype-1 infected patients could benefit from a shorter treatment duration without compromising the SVR rate. Interest has also focused on whether treatment duration could be individualized in some patients with genotype 2 and 3 infection. Here all the findings from recent studies are translated into practical advice, to help practitioners make evidence-based treatment decisions in everyday clinical practice. Although there are areas where currently available data do not provide conclusive evidence to suggest amending treatment approaches, there is clearly potential for individualized treatment in all aspects of hepatitis treatment in the future.