על הפלואור במי השתיה…

כולנו יודעים שכספית היא לא בשבילנו. נכון שהיא חלק מקליפת כדור הארץ, ושעיקר הכספית מגיעה אלינו משריפת הפחם בתחנות הכוח (כך סיפרו לי) וכי כספית זו מגיעה למים ומשם לדגים ומשם לדגי הטונה ולכן אני מציע:
טונה לא.
סרדינים ניחא.
גם קדמיום לא בא מאי שם. הוא כאן. אבל גם הוא אינו חיוני לגוף האדם. הוא רק מזיק. מסרטן.
עופרת כנ"ל
אלומיניום גם.
אבל אפילו אני, לא היה לי ממש מושג על הסיפור עם פלואור.
אני זוכר שבשנות השמונים, פעם, נתתי לילדים שלי כדורי פלואור.
אמרו שזה טוב לשיניים.
פעם האמנתי לרופאים.
היום הרבה פחות.
לא שהם שקרנים. הם פשוט מאמינים למשרד הבריאות.
משרד הבריאות הרי דואג לתעסוקת רופאים. שיהיו חולים. הרבה. מתים לא זקוקים לרופאים. אולי לפתולוגים. אולי לפרופ` היס.
בריאות אינה העניין שיעניין את משרד הבריאות.
וכך, חבר טוב הביא לי את הספר "הונאת הפלואור".
לקרוא ולבכות.
משרד הבריאות- בני זונות.
אי אפשר לתבוע לשון הרע על משרד שלם. אני מאמין.

על נזקי הפלואור כתב ד"ר אלי רוהולם, רופא דני, בן לבחור דני ואמא יהודיה שהיגרה מפולין. הוא חקר את נושא מחצבי הפלואור, שהביאו בטונות מגרינלנד לדנמרק להפקת אלומיניום. לאחר תחקירים פרסונליים עם עובדי המפעלים המתאימים, הוא רשם בדו"ח שלו כי פלואור גורם לפגיעה בדרכי הנשימה, בעיקר בריאות,
בעצמות, במוח, כולל גורם לבעיות נפשיות, פוגע במערכות האנזימטיות בגוף, דלקות עור, פוגע בדרכי העיכול ועוד.
הנושא הובא לידיעת הממונים בשנות השלושים של המאה הקודמת.

המאבק על ההפלרה הוא מאבק איתנים. הוא החל בארה"ב. הפלואור היה חלק ממבצע העשרת האורניום לפצצה האטומית הראשונה, השניה ולאלפי הפצצות שנבנו אחר כך. הוא היה חיוני לתעשיית המתכות, גם האלומיניום, שנדרשו במלחמת העולם השניה וגם בעת המלחמה הקרה. צבירת מלאי לשעת "ש".
עשרות אלפי עבדים נחשפו לפלואור. חלק מתו. לחלק הריאות הלכו אט אט. לחלק היו פצעים מוגלתיים בעור, לחלק הלכו הגידים והחוליות והעצמות. חלק הלכו להם יכולות מוחיות.

ד"ר מולינקס היתה מבכירים מומחי הרעלים התעשייתיים בארה"ב. מפעלי ענק פנו לעזרתה כדי לבחון אם החומרים שבהם הם עוסקים מסוכנים . נשמע נחמד, לא?
היא פתחה שיטה ממוחשבת, בשנות השמונים, שבדקה פגיעות מוחיות של חומרים שונים. העכברים היו חיות הניסוי שלה. אובדן יכולות נרכשות הצביעה על פגיעה מוחית. גם שינוי בתנועתיות הצביע על דפקט, גם מוחי.
כמו שאמרנו, היא הייתה מאד ידועה בעולם התעשיות הכבדות. היתה לה מעבדה גדולה במכון מחקר הכי יוקרתי.
הכול היה נפלא עד שהיא בחנה את הפלואוריד.
הפגיעות המוחיות של החומר היו מפחידות.היא הציגה את תוצאות הניסיונות שלה בכנס הכי משמעותי. שם היו כל אלו שעבדו עם פלואוריד, ראשי התעשיות. של טפלון. של מתכות. אפילו בפרוזאק יש פלואוריד.
ואז היא פוטרה ממקום עבודתה. ופתאום שכחו לה חסד נעוריה. ולא מצאה אף מקום שיסכים להעסיק אותה.

אלא שהיו המון תביעות נגד פולטי הפלואור למי נהרות ולאוויר. עדרי בקר שמתו. אפרסקים הכי טובים של ארה"ב שחוסלו בעקבטות עשן עם פלואור, ששוחרר לאוויר ארה"ב בשעות הלילה, כדי שלא ייראו.
משפחות שחלו ואבדו יכולות חיים.
במשפטים האלו היא הופיע כמומחית התביעה.

הנושא הפך לוהט. בארה"ב. על כך, בישראל, לא שמעתי אף פעם.
משרד הבריאות שלנו לא הפסיק לדחוף פלואור למים.
בשביל השיניים, כך אמרו אלו שישבנם התרגל לכסאות במשרד.
אלא שכבר הוכיחו שהעששת ירדה בעולם גם בארצות בלי הפלואור במים.
וגם מצאו בסין כי פלואור מקטין את ה- IQ של הילדים עד 30%. והוא קשור להפרעות קשב, והתנהגות בלתי צפויה, וגם גורם לצמיחה מוקדמת של השדיים בילדות בנות שמונה, ופוגעות בחוזק העצם מה שמעלה את הסיכוי לשבור יד או פרק ירך וגם מעודד סרטן עצם ותת פעילות בלוטת התריס ופגיעה במערכת החיסון.
פוגע בריאות אמרנו?
גורם להרס הגידים מה שגורם להגבלת תנועה וכאבים ראומטים.

בטח שכחתי עוד כמה פגיעות,
אבל כל אחד מהנזקים היא סיבה מספקת לחדול לדחוף את הפלואוריד למי השתייה שלנו.

שימו לב איזה מטומטמים שם במשרד הבריאות, שדוחפים את הפלואור בשביל למנוע עששת!
מתוך 6000 טון פלואוריד ששופכים למים, 300 טון אנחנו שותים, שזה 5% מכל המטען האדיר של הפלואור.
5,700 טונות או 95% הולכים לשטיפת אסלות, שטיפת כלים, שטיפת רצפות, השקיית גינות פרטיות וציבוריות. ולכל האחרונים אין שיניים ואין עששת.

כדי להדאיג יותר:
בתחילה שמו במים נתרן פלואוריד. כזה המצוי במשחת שיניים. רעל אבל נסבל. אסור לתת לילדים שבולעים.
אבל כדי לצמצם עלויות הם החלו להחדיר חומצה פלואורוסיליצית, שמתקבלת מהכנת דשנים, והיא כוללת, אך זה לא נכלל במחיר, גם כספית וקדמיום ועופרת ואלומיניום.

חברות וחברים.
אכלנו אותה.
התקינו מיד מסנני אוסמוזה הפוכה.
זה מה שיש לי.
אני גם קונה משחת שיניים בארה"ב. ללא פלואוריד.

תאמינו או לא- משרד הבריאות הוא מכשול לבריאות.
וליצמן מאמין כי כל המציל נפש אחת….
והוא, דווקא הוא, הוא הממונה על חיסול הרבה נשמות בישראל. גם ילדים.
תשאלו את האונקולוגים כמה ילדים הם, ת"פ ליצמן, שולחים לשדות הצייד הנצחיים.

אהבתם את המאמר? שתפו לחברים

דילוג לתוכן