צליאק- מחלה של בורות או חוסר ידע?

ב ynet כתבו היום על מחלת צליאק.
אני אוהב את המחלה הזו, מסיבה נורא פשוטה,
שהיא מחלה מיותרת.
שהיא מחלה הכי קלה לטיפול, לריפוי, למניעה.
זה כמו מחלה , שהיא אולי לא מחלה, שתקראת היפותרמיה.
איך מונעים היפותרמיה?
פשוט לא מסתובבים בקור ודואגים לשמור על חום הגוף.
נו, בטח תאמרו, אבל יש אנשים שפשוט נמצאים בתנאים דמויי חסרי בית,
ואז ברור שלא יוכלו לשמור על חום הגוף.
אופס… זה לא מדוייק המצב בקשר לצליאק.
כי מחלת צליאק היא משהו נורא פשוט, אם כי יש אנשים שייטענו עם דמעות בעיניים שבלי באגט הם ימותו.
מחלה זו פוגעת בשני אחוז של האוכלוסיה, כלומר יש בישראל הכי הרבה זה 160,000 חולי צליאק.
אם כל האוכלוסיה תמנע ממוצרי חיטה, כולל קמח חיטה, גם קמח חיטה מלא, וגם תמנע מלחם שיפון,
יהיו בישראל ZERO חולי צליאק.
נניח שזה לא קל לאכול לחם מקמח כוסמין או קרקרים או לחמניות או לחם מקמח נטול גלוטן, כזה של קמח אורז ותירס ותפוח אדמה, אבל אז אין צליאק.
הרי הכי חשובים הם הילדים. כך שאם האימהות הרגילות ואפילו האבות ההומואים לא יתנו לילדים מוצרי קמח חיטה, ואז כל מחלקות הצליאק של הילדים ייסגרו.
עלינו לזכור כי דייג אוהב דגים כי הוא חי מהם.
וגם רופא ילדים אוהב חולי צליאק כי גם הוא חי מהם. אבל איש מהם, מהרופאים, לא יפנה לאימהות ולאבות של ילדי ישראל ויציע להם להימנע מכל מוצרי קמח חיטה ושיפון עד, נניח, יום ההולדת השלישי והרביעי של הילד האישי שלהם.
הרופאים, כמו שאמרנו, ממש כמו דייגים, אוהבים. אוהבים חולים.
ואני, הטמבל שעל הר אמיר, בקציר, רוצה כולם בריאים. אידיוט הכורת את ענף קיומו? טמבל שרוצה שלבני אדם יהיה טוב? שלא יהיו חולי צליאק או חולי סרטן או נכי סוכרת?
כן. שמעתי שיש כעוד מה כמוני.