קוטלי הסרטן וקוטלי חולי סרטן

את הכתבה שפורסמה זה עתה בוואלה שלח לי יעקב. זו הייתה כתבה על סיכויי ההצלחה של האונקולוגיה הישנה והחדשה.
הכתבה כולה שיר הלל לזו הישנה.
אנא רוצו לכימותרפיה ולהקרנות.
כי, לפי מחקרים ענקיים, האונקולוגיה הכימותרפית, האונקולוגיה הישנה, היא הדרך הנכונה.
אז הם עשו מחקר, אותם אוהדי הכימותרפיה, שללא ספק לא יסכימו לקבל בעצמם את תמיסות המוות.
הם עשו מעקב אחרי 280 חולי סרטן, שפנו לאונקולוגיה החדשה (ללא ספק אחרי שטופלו בידי האונקולוגים הישנים, שאותם אני מגדיר כ Onco-killers). מהם חיו אחרי 3 שנות מעקב 54% מהחולים.

ואז הם לקחו 560 חולי סרטן, שפנו לאונקולוגיה הישנה ולא לחדשה.
מספרם היה פי שניים מהקודמים. לא ציינו מה הסרטנים שבחרו החוקרים, שהיו בעלי עיניין ונתמכו, וללא צל של ספק ע"י יצרניות הכימותרפיה במימון המחקר. מהם חיו כעבור אותן 3 שנים 78%.

די משכנע, לא?
הסטטיסטיקה עובדת לצד המממן.

המחקר נועד לשכנע שהכימותרפיה מוצלחת יותר.
ביני לבינכם, זה מחקר של רמאות. פייק- דאטה.

האמת: חלק מהחולים הגידול שלהם בשלב סביר, ולא פולשני. מה שלא תעשה, הוא לא יגדל. הגילוי המוקדם הוא שהביא אותם לידיעת כול. ואיתו מסע ההפחדה של ה- Onco-killers, שגם מספרים לאומללים שממולם, בקליניקה, שבקומת האונקולוגיה, את סיכויי המוות ומתי, מתוך ניסיונם האישי.
האמת: רק 3% מכל חולי הסרטן שיכולים למות, שנופלים לידי האונקולוגיה הישנה, נותרים בחיים.

החוקרים של האונקולוגיה הישנה לא כותבים כי כל חולות סרטן שד שמקבלות כימותרפיה מאבדות 20-40% (ראיתם נכון. עד 40%) מיכולתן המוחית. הזכרון, עיבוד נתונים, יכולות קוגניטיביות.
הם לא כותבים כי הכימותרפיה וההקרנות הופכים אדם שלם לשבר כלי. ואני לא מדבר רק על נשירת שיער ושיער גבות והרס ריאות ומעי ומוח עצם (כל אלו בונים את האדם, ובהרס שלהם, הלך האדם).
מראה חולה סרטן שעבר כימותרפיה מוכר לכולם.

משמחת אותי העובדה האמיתית היחידה במאמר. 54% חיו.
אצל ד"ר האמר, שמת לאחרונה, חיו 85%. אחרי 5 שנים.
אצל ד"ר קלי חיו 50% מחולי סרטן, שבאו אליו עקבות הכימותרפיה ההרסנית, ובזכות הטיפול שלו, חייהם ניצלו.
אצל נהג המשאית, שנתן לחולי הסרטן סודה לשתייה עם מייפל, 85% חיו אחרי 15 שנה.
ויש עוד רבים, שטיפלו על פי האונקולוגיה החדשה.
להם אני קורא: Onco-healler

ואל תשכחו. הזהרו מ Onco-killer

ותודה ליעקב.

הספר שלי אמור לראות אור עוד חודשיים. ירצה השם. ירצה השם.

אהבתם את המאמר? שתפו לחברים

דילוג לתוכן