האם הביצה של התרנגולת חכמה יותר ממשרד הבריאות?
כמה נשים פנו אלי בשאלה אם לתת לתינוקות שלהן ברזל. זו הוראה של משרד הבריאות, כך הן אמרו.
לכל הילדים חובה לתת ברזל- שאלתי.
כן- הן ענו.
חשבתי שהן צוחקות.
ברזל, חשבתי, נותנים רק כשהוא חסר.
ברזל אינו חומר תמים. הוא חרב פיפיות.
בחסר הוא חיוני לבנית המוגלובין מעביר החמצן בדם, המיוגלובין שבשרירים ולמען האמת, הוא חיוני לכל תא.
מחסור פוגע גם בהתפתחות המוח.
אלא שעודף ברזל רע. רע מאד. תלוי בכמות העודפים המסתובבים בגוף.
הוא "תורם" לגוף עוד רדיקלים חופשיים, ואלו תורמים להרבה המחלות.
מדוע ציינתי כי הביצה חכמה ממשרד הבריאות?
כי בביצה מצוי חלבון הקושר ברזל, כדי שלא יהיה זמין לחיידקים. וכך הביצה שומרת על עצמה מפני זיהומים.
כי חיידק זקוק לברזל לצורך קיומו.
גם תא סרטן זקוק לברזל לצורך צמיחתו.
כך שעודף ברזל הוא בסיס למחלות כרוניות, זיהומים וסרטן.
אז פניתי לניירת של משרד הבריאות כדי לראות מה הן בעצם ההוראות.
בתחילת נייר העמדה רשם אותו מאן דהוא כי ישנן אוכלוסיות בהן ב- 50% מהתינוקות ישנו חסר ברזל. חסר שבא לידי ביטוי באנמיה, חסר דם.
אח"כ הוא מדבר על חשיבות בדיקת הדם אצל כל התינוקות.
ובהמשך כותב אותו אחד:
"המלצה למתן תוסף ברזל היא לכלל הילדים ללא קשר לכמות הברזל במזון שהם אוכלים."
אז אולי הנשים שציינו כי "משרד הבריאות מנסה לדחוף ברזל לכל תינוק" הוא המצב הקיים בטיפת חלב ואצל רופאי ילדים.
כמובן שאסור לאימא ישראלית להפקיר את התינוק שלה.
הרופא לא יחיה איתו.
על הנזקים הבריאותיים איש לא ייפצה אותה. בטח לו כשהילד סובל מזיהומים.
בטח לא כשלילד יהיה סרטן.
הברזל, כאמור, חיוני. אבל אך ורק כשיש חסר ברור. המוגלובין נמוך. כדוריות קטנות. RDW גבוה. ברזל נמוך. פריטין נמוך.
ראיתי כבר לא ילד אחד שקיבל מהרופאים שלו ברזל במשך שנים, בגלל חסר ברזל, כשהסיבה לאותו חסר הייתה מחלת צליאק!
אמהות יקרות. שמרו על הילדים. רק אתן עשויות ליצור את המחסום מפני פגעי משרד הבריאות.