לא לקחתי סיכונים.

לא לקחתי סיכונים.
חלק מהפחדים שהם בני הלוויה הקבועים שלנו, כולל הפחדים שלי, מקורם בימי בראשית של כל אחד, עוד מהימים שאמא הנידה אצבע מאיימת
שאם לא נאכל
יבוא שוטר.
ולא היינו, כילדים, זקוקים לכל הסבר או פירוט נוספים.
וכך, תוך יצירת אווירת העולם התחתון, סיווגנו, כזאטוטים,
את השוטר כדבר לא נעים ולעיתים גם לא בריא לבריאות והשריר ועהעצם,
שלא לדבר על הזכות לנוע בחופשיות. עונש ושוטר חד היו, בעינינו הילדים.

כאמור, לא לקחתי סיכונים.
הפעם הגעתי קודם שד"ר יהוידע סאנשיין בכלל חשב להיות כאן, והוא, למזלי, היה איש דייקן.
נכנסתי לבית הקפה שלנו תוך שאני סוקר את יושביו, והמשך, בהיותי בין היושהבים, גם את באיו.
רק שהשוטר, מהשבוע שחלף, לא יחלוף על פני וישאל איפה הגברבר הג`ינג`י.