אונקולוגים "תומכים" בקבורת 10,000 ישראלים כל שנה

נדחסנו בתוך חלקו האחורי של אוטובוס. בשדה התעופה של ג`נבה, הבוקר. יכולתם להכניס למקום גג סיכה או שתיים אך בליינד היה נותר בעקבות אותה החדרה פצוע או שנים, פצועי דקירת אותן הסיכות.
וככה, בתחושה שריכוז החמצן יורד וריכוז דו תחמוצת הפחמן עולה, והחנקן (דווקא הוא) שמר על רמה קבועה,
שמעתי בקצה האוזן שיחה בין איש כלכלה ואיש מכון ויצמן. הם דברו על הטכנולוגיה לעומת הרפואה. איש מכון ויצמן ניסה לשכנע את בן שיחו כי הרפואה מפגרת מאד לעומת הטכנולוגיה. בכל העולם המערבי.

הבטתי בעיני הכלכלן והוא שאל מה דעתי.
אמרתי לו כי דעתי כדעתו של עילם. הרפואה הפולשנית מקסימה, מתקדמת, טכנולוגיה במיטבה.
רפואה הבונה את קיומה על כימיקלים מתועשים, שרק טיפש קורא להן תרופות (לפעמים גם אני טיפש זמני, לרוב בטעות)
היא חשכת ימי הביניים.
רק תביטו על האונקולוגים.
אם בכל מלחמות הקיום של עם ישראל נהרגו בסביבות 25,000 בני אדם בישראל בכל 64 שנות קיום המדינה וגם קצת לפני כן, הרי תוך שנה האונקולוגים שלנו מקדמים את מותם של 10,000 ישראלים ושלושים אלף תוך שלוש שנים
ו- 100,000 תוך עשור קטן אחד בלבד.

וזה רק קציר האונקולוגים.
השתררה דממת מוות באחוריו של האוטובוס.
זו הייתה דקת דומיה לזכרם של אלו שנפלו לשווא.

האמינו לי- הכימותראפיה הורגת. גם ההקרנות. ומה שמרגיז שיש המון דרכים להבריא מסרטן. חפשו באינטרנט. אני עדיין בשלבי כתיבת הספר בשמו הראשוני- הרג בחסות החוק. יהיה שמח.

אחיו של איש מכון ויצמן מת מסרטן הלבלב רק לפני חודשיים. כך הוא ספר לי. משתתף בצער המשפחה. יש לו בטן מלאה על המערכת. עדיין הוא לא התרוקן עליה. זה לא קל.
נגשתי אליו כשהיינו במטוס. הבהרתי לו שיש עוד דרכים טיפוליות.
אבל מי מסוגל לקחת אחריות על מעשיו תוך דחיית ידם המושטת של האונקולוגים? הוא שאל.
בידם המושטת אין תקווה אלא כלי משחית, כלי מוות, מכניסי הון לכיס לא נכון, טענתי, והזכרתי לו את המתים.
מי שיצר את הסרטן רק הוא יוכל להחלים את עצמו בסיוע הנחיות שונות. לעולם לא של אונקולוג. אונקולוג יוציא לחולה כל שביב תקווה. וכל מה שאסף בבנק.
סטטיסטית תמות עוד 18 חודש או שנתיים- זה מה הוא יאמר לההוא החרד לגורלו.

קחו אחריות, תחשבו אם לפנות לאונקולוגים בחיפוש חוות דעת. לא תמצאו הפתעות. כולם קוראים אותה ספרות, שעבור הכנסתה משלמים המעוניינים במכירת החומרים המסוכנים.

שנה טובה.