אני לא אוהב ללכת לבתי קברות. אולי כי יש שם הרבה קברים והמון שלדים בלתי נראים, שאולי יהיו שימושיים כשיבוא המשיח.
אבל עם היד על הלב, אני בטוח שלמשיח יהיו המון חסידים חיים, אז למה לו עוד כמה טריליונים שהוא צריך לחפור ולהוציאם מתחת לאדמה?
הקדמה זו כתבתי כי פתאום בא לי, כשקראתי על ד"ר הנס אלפרד Nieper, שהוריו היו רופאים וכנ"ל גם בני דורות קודמים. בתקופתו לא היו מבחנים פסיכומטרים.
עברתי שוב על הפרק בנושא טיפול בצזיום בחולי סרטן, פרק לספר החדש שלי, על האונקולוגיה החדשה, ונזכרתי בו.
הרגשתי שלכתוב עליו ולו כמה מילים זה יהיה שקול להדלקת נר זיכרון.
הוא נפטר לפני 20 שנה.. הוא היה בן שבעים במותו. צעיר מכדי למות.
הוא הוזמן לארה"ב ושם מת.
אומרים שאולי מהרעלה.
מי היה מעוניין במותו?
ראשי תעשיית הכימותרפיה.
הוא ריפא רבים בגרמניה, כולל אנשי FDA, חולי סרטן אמריקאים, שטסו אליו, לגרמניה
הוא השתמש גם בצזיום ובתוספים אחרים, ודרכו היוותה סכנה לתעשיית הכימותרפיה.
מה עוד שבמקצועו היה אונקולוג.
תקראו עליו בויקיפדיה. שם דאגו להשחיר את פניו, וזה סימן שהוא היה איום על הרפואה הקונבנציונלית.