היריון זה לא משחק ילדים

האמת היא שהזיכרון שלי, גם בעבר וגם היום, לא היה מי יודע מה. וממש ללא קשר לרסיסי פגז מצרי, שהתנחלו קבע בתוך הגולגולת.
הבת שלי טופלה אצלו. גם הנכדה שלי טופלה אצלו.
כששאלתי את ג.ד., שהבת בת שמונה חודשים, במה בדיוק עזר לה יריב, היא חייכה והזכירה לי כי נעמי בכתה המון והייתה אדומה בפנים כל הזמן ועוד ועוד.
טיפול אחד בגיל חודש וחצי וזהו.
טיפול שני לסגירת פינות וזהו.
הקטנטונת פורחת.
אני לא רוצה להטריח את האימהות ולכן לא אציין כי היא מעולם (שמונה חודשים) לא ראתה רופא במרפאה או בבית חולים, לא ראתה אף טיפה (טיפת חלב), לא חוררו את עורה בשום מחט (לא חוסנה), לא נגעה בשום תחליף לחלב אם (ולאחרונה מתמוגגת על בננה וטופו ותפוח ומלפפון), מקבלת ויטמין D בשתי דרכים (לפה ובהנקה), כי אמא שלה (ג.ד.) לוקחת מלא ויטמין די (70,000 יחידות לשבוע) וויטמין סי באבקה,
וגם, נעמי נולדה בבית. לא בבית חולים. אפילו לא באמבולנס.

אחרי השיחה עד כמה שיריב כהן עזר לנעמי הקטנטונת, נכנסתי קצת לעורה של ההתינוקת והתחלתי לחשוב. או ניסיתי לחשוב כמוה.

הריון הוא לא משחק ילדים. לעובר. לעוברית.
היא שומעת הכול. היא לא יודעת ולא יכולה להגיב.
המתחים של אימא ואפילו האולטרסאונד משפיעים עליה.
צעקות בסביבה. יבבות אמבולנסים.
היא בחרדה.
זה לא היריון של אימא פילה אי שם באפריקה.
זה לא היריון של אימא דובה אי שם באלסקה או בסיביר.
נעמי צמחה בעיר. ברעש. במתח.
וכשהיא נולדה, הגם שבשקט של הבית של איל, ובתאורה מינימלית, ובמי אמבטיה חמים, היא סחבה איתה טראומות של החוץ ומתחים של אימה.
ואז היא הייתה כמו שהיא הייתה.
אז בקשנו את עזרתו של יריב.וזה עבד.
כרופא אני לא מבין במה הוא עשה.
האמת היא שממש לא איכפת לי מה הוא עשה.
נעמי השתנתה לאחר מגע ידיו.

האם אני ממליץ עליו לכל אימא שמודאגת מהתנהגות תינוקה או ילדה?
הצחקתכם אותי.
הוא יודע לעשות מה שהוא עבורי מעשה קוסמות. אך לא בעיניו.
הוא מומחה קרניוסקרל.

אני ממליץ רק על מה שראיתי שעובד.
האם הוא יכול לעזור לכל התינוקות?
רק אלוהים יכול לעזור לכולם.
אך מה שראיתי במו עיני, מה ששמעתי ממטופלים שלי, הטיפול אצלו שווה.

אל תבקשו ממני את הטלפון שלו.
אני רושם אותו.

0524681630