לקבל רבע מיליון שקלים חדשים זה עסק לא רע בכלל.
אראלה עושה את זה לפעמים. הנערונת ממפעל הפייס.
אפשר בסכום זה, רבע מיליון, לקנות שתי מכוניות יונדאי i30 או איזו מכונית BMV בינונית. לא מפוארת. אבל אז עלולים להישאר בלי כסף לתחזוקה חודשית, ודלק וביטוח שנתי.
אבל כשסכום זה ניתן אחרי שהאב נהרג במחלקה כירורגית באיכילוב, והסכום ניתן רק לאחר שלא הוטלה אחריות על בית החולים,
זה כבר סיפור אחר.
כולה אבנים. בכיס מרה. אולי גם סוכרת. ומלוויה. אולי גם לחץ דם. ומלוויו. אולי גם לחץ תוך עיני. ומלוויו. אולי גם קטרקט שהוסר. בלי מלוויו (המלווים הם כימיקלים, שבעלי החותמת נוהגין להצמיד לקרבן, עד תום, וקוראין אותן "תרופות").
הוא היה בחור פעיל ושמח בחלקו, אביו של דני רופ. הוא הלך להסיר את כיס המרה, על פי הפרסום באתר רוטר.
הוא מת כעבור 10 ימים.
כיס מרה וכמה אבנים, אינם סיבה למוות. אף פעם. אלא אם היה צבר של פאשלות רפואיות, תגובות איטיות מדי לגוף שזעק. אין לי את המסמכים הרפואיים כך שאיני יכול להצביע על תחילת הסוף של אדון אלן רופ.
אני מבין את כעסו של דני. סתם כך, בגלל הזנחה פושעת, הלך גבר בשנות השבעים לחייו.
חשבתי לעצמי, בגלל שמקרי המוות שכאלו שכיחים מדי, כמו היולדת שדיממה עד מוות אחר הלידה ועוד),
שיש צורך להקים חברה בשם "ממעמקים קראתיך"- שיכלול כמה רופאים, שיתייצבו, איש איש בתורו, ועל פי אזורו, לפני מיטת החולה, שבני משפחתו מודאגים באמת ממצבו. הוא, חסר כל פניות, וידרוש, על פי גיבוי עו"ד, את כל מסמכי הקרבן, ויציע את שיש לו להציע, כולל בדיקות במסגרת בי"ח ופעולות.
אותו רופא יכול להיות שותף בעתיד לכתיבת חוות הדעת הרפואית בנוגע לרשלנות המחלקה.
כמה יכול לעלות הביקור?
2500- 4000 ש"ח?
זה המחיר שעשוי להבדיל בין החי עדיין למת.
לשם הקמת מערך שכזה נחוצה אישה. לא גבר. עם יכולת אירגונית נדירה. ועם סגנית.
תחשבו על זה, בנות ישראל היקרות.