בואו נחשוב כמו אורטופד.
כמו אורטופד מבריק.
כי אולי בחומר האמור להיות מובן לאותו אורטופד מבריק טמון סוד הבריאה וגם סוד הבריאות.
אותו אורטופד מבריק, בדפדפו בספר ההיסטוריה של מעללי האורטופדים מאז ימי ראשית, מבין כי מאז החלו העצמות להישבר, בנסיבות השונות, כל מה שרעיו ועמיתיו עשו היה לשים גבס או ברזלים, או קליפת עץ במקומות חשוכים, שכל תפקידם היה מניעת תנועת חלקי השבר. את הריפוי מעולם, על פי ספר ההיסטוריה האורטופדית, מעולם לא עשה האורטופד.
מה שאותו האורטופד המבריק הבין הוא כי קיימת בגוף, בתוככי הגוף, נסתרת מכל עין, גם המזוינת, תוכנת החלמה, המורכבת מהמוני פרטים זעירים, שבסופו של דבר מאפשרת לתאים האוסטיאובלסטים להשקיע את חומרי חידוש העצם במקום השבר ולתאים האוסטיאוקלסטים לתקן את חריגות היציקה והבניה כדי ליצור מבנה גרמי חזק ואסטטי.
כלומר הגוף הוא הוא שעושה את כל העבודה הממשית.
ואם , ואורטופד מבריק מסוגל לעשות זאת, מרחיבים את יריעת ההתייחסות לגוף כגוף חי (ולא מבנה מת) הרי שכל מה שבנה הגוף, הוא הוא האחראי על גבולותיו הפיסיים וגם יכולותיו התפעוליות של הגוף. לשם כך יש בגוף שלנו מאות ואלפי תוכנות לטיפול עצמי ועד לריפוי מוחלט של כל סטיית תקן בריאותית, וזה בטח כולל פסוריאזיס וטחורים וסרטן וסתימות בכלי דם ואפילו חורים בשיניים.
עלינו, הבורים ועמי ארצות, כי כך יחשבו עלינו אזרחי 2050, להבין , כי גוף שטוב לו מבחינה פיסית ונפשית, ולא חסר לו מאום, ואין לו עודפי תורמי כלום, לא יכול להיות חולה מעצמו. מבחינה מתמטית אם n וגם n+1 הם בסדר, לא יתכן שבגיל n+2 תהיה לנו מחלה.
ולכן, בכל מחלה כרונית, אין זה הגיוני ללכת ולחפש את עזרת הרופאים.
לא שיש לי משהו אישי נגדם.
הם פחות או יותר אותם הבורים ועמי ארצות דהיום.
תראו לי רופא אחד של מחלה כרונית שריפא חולה אחד בכל הימים ששילמו לו משכורת של מומחה.
אף אחד לא ריפא לחץ דם או סוכרת או פסוריאזיס או … או …או ….
כדאי לפקוח עיניים.
הרפואה של סמי מרפא קרסה.
כדאי לחפש מטפלים אחרים. נתורופתים למשל. אוסטיאופטים למשל. קרניוסקרליים למשל. מדקרים סינים או הומיאופתים, למשל.
רק לא את הקונבנציונליים. אם באמת מחפשים החלמה, הבראה.