ויקיפדיה על תרופות הומיאופתיות.

אני חושב שהאינטרנט הוא נפלא. לפחות עבורי. אני לא מסתובב באתרים מפוקפקים, כי מה שאיני מחבק או ממשש אינו קיים עבורי. אני בחור שימושי/ פרקטי.
אני יודע שהויקיפדיה היא משהו לא רע. אפשר למצוא שם ים של דברים, שכתבו אנשים חכמים. אפילו על אתנול מהאספקט הכימי.
אך כשמדובר ברפואה הנכונה, מתחילות בעיות.
כי את כל הערכים בנושא הרפואה הנכונה, האלטרנטיבית, כתבו רופאים שאני מגדיר כאנשים לא טובים, עם חוטם בשמים ויהירות קשה לחיקוי.
הם לא התנסו ברפואה הנכונה, ומתוך בורות ויוהרה של הקונבנציונליים הם כותבים ים של שטויות. ביזיון לאינטליגנציה. בעוד כמה שנים האיוולת הקונבנציונלית הזו תימחק. כי לעשות delete לערך בויקיפדיה זו לא פעולה מסובכת. לחיצה קטנה וזהו.

לספר שלי "אונקולוגיה: המתה בחסות החוק" חפשתי משהו על ד"ר מקס גרסון. מצאתי משהו. נבהלתי. זה לא היה חומר שיכולתי לצרף לספר. מה שעורר אצלי תהיה מדוע אין שם אפילו תמונה אחת של הרופא היהודי הגרמני.
כשפניתי לאינטרנט הגדול מצאתי ים של חומר על הבחור. מהחומר ששאבתי משם כתבתי שלושה פרקים על אותו רופא. מצאתי גם שהנכד של ד"ר גרסון בקש מעורכי הויקיפדיה לצרף תמונה סבו, שהוא שלח להם. התגובה הייתה סירוב מוחלט. אז צרפתי תמונה זו לספר שלי. הצדעה לגאון, ועוד משלנו.

אבל מה שרציתי לכתוב על הויקיפדיה שבקישורית המצורפת, היא כמה מילים על הומיאופתיה.
רופאים שמחלקים כמוסות, כימותראפיה, שלא מבינים כלום וחצי כלום בתפקוד הגוף האנושי, טוענים שההומיאופתיה היא:

Homeopathy – a pseudoscientific system of medicine based on ultra-diluted substances.

האמת היא שבשנות השמונים לא ידעתי כלום על הרפואה ההומיאופתית. אפילו את השם לא הכרתי. ברור שלא זלזלתי במה שלא הכרתי.
בוגר הדסה ירושלים (אני), בור בנושא השייך לרפואה. והומיאופתיה היא חלק אינטגרלי של רפואה. הגם שיש שלא מוכנים לשכן אותה בהיכל השמור.
בהיכל כנראה ניסו לעשות ממני חמור רפואי, עז צייתנית השייכת לעדר מסויים, שלמדה לרשום כל מיני כימיקלים ואחרי מאמץ אינטלקטואלי לרשום אבחנה אחרי ניתוח מרכיבי האבחנה המבדלת.

בטח כתבתי כבר איך הומיאופת שאינו רופא הבריא אותי ממחלת כיב תריסריון, בשנות השמונים, כשאף רופא, אז והיום, אינו יודע לרפא בעיה שכזאת. שלא יספרו לכם על הליקובקטר פילורי. גם אם הכאבים יחלפו אחר הטיפול המשולש או המרובע, הבעיה בעינה נותרה. הכיב אינו הבעיה. הוא ביטוי של בעיה עמוקה יותר. אולי אפילו זולינגר אליסון, ואני מצטער שרשמתי משהו שהוא קצת שמור לרופאים.

מה שרציתי לרשום כאן זה שלפני יומיים יצאתי מהבית. בלילה. להשליך את האשפה היומית. תפקידו של גבר מודרני.
הממטרות השקו את חלקת הדשא וגם את השביל הסמוך. השביל היה בשיפוע קל. היום היה יום חם. גם הלילה. אני אוהב הארקה. של הגוף. ללכת יחף. כשדרכתי על החלק הרטוב הבנתי את הטעות. שם יש ללכת עם הסנדלים. המשקפיים עפו מחוטמי כשאני נמשך אל כדור הארץ. הנפילה הייתה כואבת. חבטה בתחת ובכף היד שתמכה.
עשיתי סריקה מנטלית מהירה. אין שבר. גם לא בעצמות שורש כף היד וסביבתה. ואני הרי פלשתי לגיל של הנשברים.

הכאב היה עז. כלי הדם הנימיים נמעכו ודלפו. לחצו על קצות העצבים. כאב.

shit, אמרתי בלבבי. אלוקים בטח לא מבין אנגלית, כי כשהוא ברא, עברית כבר הייתה והמלכה של הממלכה עדיין לא נולדה. בסביבה אלוהית, ברור היה לי, לא משתמשים במילים לא יפות. ומחר חותרים בים. עם יד דפוקה לא יהיה לי קל.
כשסיימתי להתרומם, ולהשליך את האשפה, הלכתי לארון החירום ולקחתי ארניקה, מה שהוגדר בויקיפדיה ע"י הדביל שרשם:
ultra-diluted substances.
המיהול של הארניקה היה מאה בחזקת מינוס מאתיים, שזה כמעט הכי כלום שניתן למצוא במרחבי היקום.
לקחתי 5 כדורונים פעם אחת.
וזהו.
החתירה הייתה עם אולי עשירית הכאב המקורי. כעבור יומיים נזכרתי באותה ארניקה, כשנתקלתי בויקיפדיה בהגדרת ההומיאופתיה. הכאב לא היה בנמצא. ואז ישבתי לי לכתוב את מה שאתם קוראים.

ארניקה היא התרופה באותו מיהול, וגם יותר, התרופה הנבחרת בעולם לחבלות מוחיות, כדי למנוע את הדימום.
עראפת שכח לקחת אותה אחרי התרסקות המטוס, ולכן נקזו לו הרבה דם מהמוח אחרי 6 שבועות, ברבת עמון.

ארניקה היא התרופה הנבחרת לכול חבטה שסופג אדם, כלב וסוס וחתול. לפני ואחרי כל ניתוח.

מעניין כמה שנים יידרשו עד שכל סטודנט לרפואה יכיר לפחות את הארניקה, מסל הענק של התרופות ההומיאופתיות.

האביב הרפואי כבר החל.