חשיבה עצמאית היא נכס מוחי…

באזור כרכור פרדס חנה מופיע אחת לשבוע עיתון בשם "גפן" המושבה. חינמי. אני לוקח אותו מסיבה אחת. יש שם פינה מקסימה, מחכימה עם כמה בדיחות בסוף. "פינת האינטרנט". של עמי ארגוב.
הבדיחות הן הבונוס למי שקרא את הפתיח המחכים.
כמו למשל הדיווח על בלונדינית שעומדת לעבור ניתוח
הרופא: אנחנו נעשה לך הרדמה מקומית.
הבלונדינית: מה אין לכם הרדמה תוצרת חוץ ?? !!!

אבל זה היה רק הבונוס.
בסוף ההקדמה שלי אצרף את הקטע של עמי ארגוב, שאהבתי, והוא מדבר "בזכות החשיבה" ולא העדריות המסבה נחת לכמה שונאי חריגים.

הכול התחיל אתמול בערב כשסיפרתי לבתי הגדולה, נועל`ה, על הדרכים האחרות לטיפול בחולי הסרטן.

האונקולוגים הם כמו המוסלמים השיעים, אם משהו חושב שהסונים, כמו האל-קעידה והאחים המוסלמים, הם יותר אנושיים.
המוסלמים בטוחים שהדת שלהם, בעיקר כי היא הדת המונותיאיסטית האחרונה, היא הדת הכי טובה, כי אלוהים נתן אותה בסוף. הם רוצים, לטובת הכלל, שהעולם ינהג לפי השריעה, שהיא חוקה מעולה, שרשמו אותה החכמים של האיסלם, רשמו, כי מוחמד, הנביא שהביא את בשורתו, על פי מה שנמסר לי, ואולי זו טעות, היה אנאלפבית. אז לא היתה הגדרה של פדופיליה וגם כל עז אז היתה כשרה.
איך אתה, ד"ר אבני, יבחוש בן דומן, מעיז להשוות את האונקולוגים למוסלמים, שהם בני דת המוות, לפחות לדעת כמה בני תרבות מערבית במזרח התיכון?
ראשית, האונקולוגים, כמו המוסלמים, מפוזרים בכל העולם.
שנית, הם לא מאמינים כי יש אללה אחר, יותר טוב משלהם. רק דרכם, לדעתם, היא הדרך הטובה. רק "השריעה" והשריעה האונקולוגית.
המוסלמים, כמו האונקולוגים, יש בהם קצת הפרעה פרנואידית.
המוסלמים בטוחים שכולם רוצים לפגוע בהם, למרות שאף אחד, בעולם המערבי, לא שם קצוץ עליהם, ובסך הכול רוצים את הנפט שלהם. הם מכינים מאגרי נשק להשמדה, ובסוף משתמשים בו לצורך השמדה עצמית. כי הפרנואידיות מוליכה לחינוך לשנאה.
האם האונקולוגים פרנואידים? כנראה שלא על פי ההגדרה, אבל מדוע הם לא מוכנים לנסות שיטות ריפוי אחרות, שהוצעו ע"י אנשים שאני מגדירם כפורצי דרך, כגאונים.
האונקולוגים מאמינים באללה שלהם. הכימותראפיה וההקרנה. שיטות רצחניות. הם בטוחים כי אין אללה מבלעדי אללה ויצרניות הכימותראפיה. מי שמעז לא לרקוד לפי חליל המוות שלהם, מופעלים כנגדו מערכת המשפט וכוחות משטרה. האם האונקולוגים פרנואידים, שחוששים מכל חולה סרטן, כמו שרה חמו, ששמה עליהם זין (סליחה על הבוטות) וחיה עד היום הזה, וחלפו כבר עשרות שנים מאז שהיא אמרה לא לכימותראפיה?

הדרך הנבחרת, השריעה האונקולוגית, אחראית למותם, כל שנה, של 750,000 חולי סרטן אמריקאים, שזה כמו התרסקות 3 מטוסי בואינג על תכולתם האנושית כל יום.
שלנו, בישראל, קשורים למותם של ריבוא חולי סרטן כל שנה. למזלם של האונקולוגים, את בורות הטמנת המתים מבצעים אנשי חברת קדישא. 10,000 חולי סרטן מתים כל שנה זה כמו חיסול 4 ישובי קציר, שם אני גר, מוקף כפרים מוסלמיים.

אותם הגאונים הציעו דרכים אחרות להחלמה מסרטן. הם השתמשו בשכלם כדי להציע את הפתרון, לו שואף כל חולה סרטן. לחיות. להחלים.
הוצעו המון דרכים להחלמה. מתוך הבנת התנהגות הסרטן.
ד"ר אוטו וורבורג חקר ולמד את נקודות התורפה של הסרטן, התא הסרטני.
ד"ר באדוויג הציעה דרך נפלאה.
האחות קסי רנה הציעה דרך נפלאה.
וכשאני כותב דרך נפלאה אני מתכוון שהדרך הצילה אלפי ועשרות אלפי חולי סרטן.
ד"ר מקס גרסון (לא יעל גרמן) עבד בדרכו הנפלאה.
ד"ר קלי וגם ד"ר גונזלס פיתחו במו מוחם דרך נפלאה עם המוני חולים שהבריאו.
פרופ` פאולינג הימר על ויטמין C ואח"כ גם הוסיפו לדרכו את הליזין והפרולין.
על פרופסור טוליו סימונציני צחקו בגלל שהוא טיפל בסודה לשתיה, והכי מרגיז שהיו חולי סרטן שהבריאו.
היה מי שהציע את הצזיום, ואת האוזון ואת מי החמצן ואת DMSO ואת ה MSM ואת ה- MMS ועוד המון רעיונות מבריקים.

אם הייתי מנהל מחלקה אונקולוגית הייתי עושה מחקר המשווה את הכימותראפיה לאותן הדרכים שהציעו אותם הגאונים. כל מחלקה בישראל תקח על עצמה השוואה לאחת הדרכים. בוא נבדוק, יאמר ראש המועצה של האוקולוגים, מהי הדרך הטובה יותר, בגלל שאנחנו רוצים שחולי הסרטן שלנו יחלימו. אלא שאני לא בנוי להיות מנהל. אני יודע שהאונקולוגים מפחדים מהדרכים האחרות, ממש כמו שהמוסלמים מפחדים מהיהודים ומרוב פחד כותבים שטות כמו שאנחנו בני קופים וחזירים. כך בעל רגשי נחיתות מגיב לאחר.

האונקולוגים מפחדים שחולי הסרטן יתחילו לחשוב בעצמם על אותן הדרכים. חשיבה עצמאית מסוכנת למחזיקי השריעה והשריעה האונקולוגית.
ומשום כך הבאתי את הקטע של עמי ארגוב, מפינת האינטרנט:

סר ארנסט ראת`רפורד, נשיא החברה המלכותית בבריטניה שקיבל פרס נובל לכימיה ב-1908, סיפר פעם:

לפני זמן מה קיבלתי קריאה של עמית למקצוע. בדיוק עמדתי לתת ציון אפס לתלמיד על תשובה שנתן לשאלה בפיזיקה, למרות שהתלמיד התעקש בעקביות שהתשובה שלו נכונה לחלוטין.
מרצים ומורים הסכימו לבקש חוות דעת מקצועית בלתי משוחדת ואני נבחרתי לתת חוות דעת זו.
קראתי את השאלה: הראה כיצד ניתן להגדיר את גובה מבנה מסוים באמצעות ברומטר (מד-לחץ).
הסטודנט ענה: `קח את הברומטר לגג המבנה וקשור לו חוט ארוך מאוד. הורד את הברומטר עד לרצפה, סמן את החוט ומדוד. אורך החוט הוא גובה המבנה במדויק`.
ובאמת, הסטודנט העמיד בפני המרצים דילמה קשה כיוון שענה על השאלה בצורה מלאה ונכונה.
ומצד שני, אם הוא יקבל את הציון המקסימלי, ההערכה עלולה להשפיע על הממוצע שלו ולגרום לציוניו להיות מהטובים ביותר, אלא שהתשובה לא מצביעה על יכולותיו האמיתיות בפיזיקה.
הצעתי שיתנו לסטודנט עוד הזדמנות. נתתי לו 6 דקות כדי שיענה על אותה שאלה אבל הפעם עם אזהרה שיענה באופן שיצביע על ידיעותיו בפיזיקה.
עברו 5 דקות והסטודנט לא כתב כלום.
שאלתי אותו אם הוא רוצה ללכת אבל הוא ענה שיש לו המון פתרונות לאותה שאלה. הקושי שלו היה לבחור את התשובה טובה מבניהן. התנצלתי על זה שהפרעתי לו ובקשתי שימשיך.
בדקה שנותרה לו הוא כתב את התשובה הבאה: `הרם את הברומטר והשלך אותו על הרצפה מגג המבנה, חשב את זמן הנפילה שלו עם כרונומטר. לאחר מכן, חשב את הגובה לפי 0.5 כפול Tבריבוע וכך תקבל את גובה המבנה`.
בשלב זה שאלתי את המרצה שלו אם התשובה הזו מספקת. הוא נתן לסטודנט את הציון הגבוה ביותר.
כשעזבתי את המשרד, נתקלתי בסטודנט ובקשתי ממנו שיספר לי על תשובות נוספות לשאלה.
"טוב", הוא ענה, "ישנן אפשרויות רבות… למשל, קח את הברומטר ביום שמש ומדוד את הגובה של הברומטר ואורך הצל שלו. אם נמדוד את אורך צל המבנה באותו זמן נוכל לקבל את הגובה של המבנה בעזרת יחס משולש".
"מצוין", אמרתי. "ואיזו עוד אפשרות?"
"כן", ענה, "זוהי שיטה מאוד פשוטה אך היא יכולה להתאים גם למדידת גובה מבנה. בשיטה זו לוקחים את הברומטר ומסמנים את גובה המדרגה. סופרים כמה מדרגות יש עד הגג ומכפילים באורך שנמדד. זוהי שיטה מאוד ישירה. כמובן שאם אתה רוצה שיטה יותר מתוחכמת, אפשר לקשור את הברומטר לחוט ולהזיז אותו כמו מטוטלת. אם נקח בחשבון שבגובה גג המבנה הכובד היחסי הוא אפס, ואם נקח בחשבון את התאוצה וכוח המשיכה בעת שהברומטר יורד במסלול מעגלי דרך אנך המבנה, השיקול של ערכים אילו בנוסחה טריגונומטרית פשוטה מאפשרת לחשב את גובה המבנה ללא בעיות. בשיטה דומה ניתן לקשור את הברומטר לחוט ולשלשל אותו מגג המבנה אל הרחוב. להשתמש בו כמו מטוטלת, שיטה שתאפשר לחשב את הגובה אם נדע את משך ההתקדמות. בקיצור, ישנן שיטות רבות לשאלה זו. הטובה ביותר תהיה, קרוב לוודאי, לקחת את הברומטר ולדפוק אתו על דלת מהנדס המבנה ולהגיד לו: אדוני המהנדס. יש לי כאן ברומטר נאה. אם תגיד לי את גובה המבנה, אתן לך אותו במתנה…"
בשלב זה של השיחה, שאלתי אותו אם הוא לא מכיר את התשובה הקונוונציונלית של הבעיה (הפרש הלחצים הנמדד בברומטר בין שני מקומות נותן את היחס בין הגבהים של אותם מקומות). כמובן שהסטודנט ענה שגם את התשובה הזו הוא מכיר, אך בתקופת לימודיו המרצים ניסו ללמד אותו לחשוב.
לסטודנט הזה קראו נילס הנריק דויד בוהר, פיזיקאי יהודי מדנמרק שקיבל פרס נובל ב-1922 בזכות עבודתו על מבנה גרעין האטום. הוא היה אחד מאבות תיאוריית הקוונטים ותרם רבות לידע הפיזיקה.

הבסיס לכל הסיפור הזה הוא אישיותו של בוהר והתעקשותו להפעיל את המחשבה ולא לשנן את מה שלמד בעל פה. מעבר לידע הפזיקלי היקר מפז, זהו המסר החשוב ביותר שהותיר אחריו עבורנו…

ד"ר אבני "גנב" מהמגיש עמי ארגוב amiar@netvision.net.il