טמטום הוא נכס רפואי….

מדי פעם מגיעים אלי חולים/ות המביאים באמתחתם/ן הוראות רפואיות.
כי גם תזונאית רפואית היא נציגת הרפואה עלי אדמה.
ואני חושב לעצמי, איך ייתכן שבימינו אנו שולט עדיין הטמטום בהיכלי הרפואה הישנה, הקונבנציונלית, שלא מחדשת ימיה ופניה ומתאפרת קלות לקראת בואו זה מכבר של האביב הרפואי.

שתי הערות זעירות בנושא אותו טמטום:

אלוהים ברא את תחושת הרעב. זו תחושה נפלאה. זו תחושת התחדשות. זו תחושה המקדמת בריאות. כל רב (יהודי כמובן) המכבד את עצמו ורוצה לחיות יותר כדי להספיק ללמוד יותר, צם פעם בשבוע, ומלבד הצום, מסתפק במועט, ונמנע מאכילה חזירית, לפחות לא כשהוא מוקף המונים, המביטים בתנועת לסתותיו ובמה שהותיר להם הרב בצלחתו.
הבקר שלח לי ד"ר מרקולה האמריקאי מאמר כי הצום (ואיתו תחושת הרעב) משמש כמנקה כדוריות דם פגומות. לדעתו ניקוי של כדוריות לבנות. אני יודע שגם של האדומות, המזדקנות בטרם עת בתנאי החיים הקיימים בעולם המפותח, העולם שאינו מפותח בריאותית.
הגוף שלנו חכם. הרופא שבידו החותמת לרישום כימיקלים לא! לא חכם.
ההמלצות הרפואיות שקבלו מספר חולים שהגיעו אלי היו לאכול כל שעתיים. אסתר כתבה לי שהיא נדרשת לאכול המון פעמים, כדי לעלות במשקל. אבל אני נחנקת. הקיבה מלאה. היא מתחננת. לא- עונות לה רשויות הבריאות. את חייבת לדחוף, הגם שמלאו אסמייך בר.
מי האידיוט הרפואי שלא מאמין באלוהים. ולא יאכל אלא אחר הרעב האמיתי. זו, פחות או יותר, מבחינת סדר המילים, ההוראה של הרמב"ם. אז מי האהבל הקונבנציונלי שיטען שהרמב"ם אידיוט.

צאו ולמדו- הקשיבו לגוף שלכם. אכלו כשתהיו רעבים. אז הסוכר בדם הכי נמוך, קרוב לוודאי.
כשתחושו שאתם מוכנים אפילו לאכול ספר, שלא לדבר על לבלוע קיר, סימן שהרעב אמיתי והגוף דורש.
ולא יבוא השור אל הפרה אלא אם דורשת היא.

ההערה השניה, ועל זה בימים האחרונים פורסם מאמר ע"י חוקרים מאוניברסיטה יוקרתית בארץ בה יש עדיין נשיא חום (ולא שחור). וכך סכמו המדענים ההם את עבודתם: להוריד חום מביא אסון.
ושוב אנחנו שבים אל אותו אלוהים, שברא גם אותנו, ונסע לו למרכז הגלסקיה, הרחק באי שם, כדי לא לשמוע את כל רעשי התפילות של הטוענים לבעלות מסויימת עליו.
כמו את תחושת הרעב, גם את היכולת להעלות חום, ברא היושב"ם. ואני לא מדבר על חבר זה או אחר, שביום לוהט, בעקבות מאמץ גופני, חטף מכת חום.
הגוף שלנו חכם, מה שמותיר את הרופא הקונבנציונלי, התאמץ להוריד לחולה את החום, לא חכם.
הגוף שלנו מלא מים, וכדי להעלות את טמפרטורת כל הגוף, כי הרי החום הוא חום כל הגוף, יש להשקיע אנרגיה אדירה כדי שהחום יעלה. כמו לחמם בוילר או קומקום מלא מים. כמו שהזכרתי פה ושם, הגוף שלנו חכם, והוא לא יבזבז משאבים על העלאת החום סתם כך, כי בא לו. זה לא בגלל חיידק או נגיף. זה בגלל שהגוף צריך את החום להשמדת הפולש. ולך תסביר לרופא אידיוט במקרה זה (ואולי גם מקרים אחרים, כמו ההוא שנותן סטרואידים לחולה אסטמה, במקום לתת מגנזיום, למשל) כי כל הורדת חום מונעת הבראה מושלמת ומכשירה את הגוף לפתח צרות עתידיות, גם אם נתעלם מנזקי הכימיקלים השונים לגוף האדם, כמו אקמולי שדופק את הכבד, אחרי כל מינון. אילו צרות, תשאלו? מחלות כרוניות, יקירותי ויקירי. והסרטן הריהו גם מחלה כרונית. והסרטן לא צץ לו לפתע. נחוצה הכשרת שטח. אפילו לצורך הופעת סרטן שלפוחית השתן והריאות נחוצות 40 שנות המתנה. 40 שנות עישון.

ואשא עיני אל השמים ואומר- שובה נא אלינו. יש לנו רפואת ימי הביניים. אנא השב לעמך, זה שבחר בנתן-יהו, את הבינה. ואם לא לכולם, לפחות לבעלי רישיון רפואה, שמזמן שכחו את הוראותיך הפשוטות. כמו את חשיבות החום שיצרת למיגור החולי האקוטי. משלא מוגר האקוטי, הכרוני הנחלתנו.
המייל שלי, כבודו, לא השתנה. הוא aravni@netvision.net.il
אנא אל תשלח לי תשובה ביום השבת. אני חותר בים, אם יהיה יותר רגוע מאשר הבקר.
שלך
אני.