יש הקוראים להם רופאים. ואפילו מומחים.

בעיתונות של אתמול נמסר כי התור לרופאים מומחים הוא ארוך מאד. כמה חודשים.
וזה חבל.
כי מרבית הרופאים המומחים, להוציא את אלו שהם מנתחים למיניהם, לא כל כך מבינים בבריאות, בתזונה, בתוספים ועוד, שיכולים להביא להחלמה.
לא מבינים כל כך?
הם לא מבינים כלום כי הם לא מוכנים ללמוד משהו חדש.

תראו לי הכי מומחה וגם טיפה פחות מהכי מומחה לסוכרת מבוגרים שהצליח, במשך כל חייו המקצועיים, לרפא חולה סוכרת אחד. כי הוא, בכלים שבידיו, לא הצליח לרפא אפילו חצי חולה. והחולים עוד לא הבינו שהם זקוקים לבריאות ולא לכדורים או זריקות

תראו לי הכי מומחה וגם טיפה פחות מהכי מומחה לדלקת פרקים שהצליח, במשך כל חייו המקצועיים, לרפא חולה עם דלקת פרקים אחד. כי הוא, בכלים שבידיו, לא הצליח לרפא אפילו חצי חולה. והחולים עוד לא הבינו שהם זקוקים לבריאות ולא לכדורים או זריקות

תראו לי הכי מומחה וגם טיפה פחות מהכי מומחה למחלות עור (כמו פסוריאזיס, למשל) שהצליח, במשך כל חייו המקצועיים, לרפא חולה פסוריאזיס אחד. כי הוא, בכלים שבידיו, לא הצליח לרפא אפילו חצי חולה. והחולים עוד לא הבינו שהם זקוקים לבריאות ולא לכדורים או זריקות

תראו לי הכי מומחה וגם טיפה פחות מהכי מומחה למחלות עצבים שהצליח, במשך כל חייו המקצועיים, לרפא חולה חולה אחד. כי הוא, בכלים שבידיו, לא הצליח לרפא אפילו חצי חולה. והחולים עוד לא הבינו שהם זקוקים לבריאות ולא לכדורים או זריקות.

וכך אני יכול להמשיך ולכתוב על המוני רופאים שלא יודעים לרפא. מקסימום הם יכולים לרשום אבחנה. ובקשר למתן כימיקלים שלא מרפאים? כל רוקח טוב בנושא מכל רופא.

ולכן החולים הרבים, המחכים המון, מבזבזים את זמנם, וכספם מתוך אמונה שהמומחים הללו מבינים בבריאות. אבל הם לא. וזה עצוב.