מדוע האונקולוגים הם האויבים של חולי הסרטן?

הוא היה אחד הבכירים במערכת הבריאות, קרי משרד הבריאות, וכעת מנהל בית חולים לא קטן בארץ ישראל.
זו הייתה באמת פגישה די לבבית, כי אני לא רואה הרבה לבבות חיוביים בכיוון שלי, מהשוכנים בצדו השני של המתרס.
המתרס לא נוצר בגללי. אני בסך הכול הקטן ההוא שתוקע את האצבע בחור ההוא, כי לאחר שנים רבות מדי הבנתי וראיתי במו עיני שמשרד הבריאות, בגלל עיוורון, בגלל הרגלים מגונים, בגלל חלונות סגורים, בגלל הסתגרות בתוך הקופסא, בגלל מחסור מדאיג בקול צווחני של אחד או יותר ממשפחת איפכא מסתברא, הוא אסון לאומי.
למה אתה חושב שמשרד הבריאות הוא אסון לאומי, שאל אותו הבכיר, שנמצא אז, כמו היום, בפסגה.
נעזוב הפעם את בתי החולים העמוסים לעייפה, אמרתי לו. נעזוב את המחסור המדומה ברופאים ואחיות, שכורעים תחת נטל בגלל חלוקה אווילית של תקציבי משרד הבריאות. בוא נתרכז באונקולוגים.
באונקולוגים? שאל הבכיר.
ראה עמיתי המכובד, בוגר בית הספר לרפואה, וכאן הנמכתי את קולי, כי כל באי בית הקפה שעל שפת ימה של הרצליה הביטו לעברינו, אם הלשכה ההיא לסטטיסטיקה טוענת כי 11,000 חולי סרטן מתים כל שנה, מישהו גרם למותם?
אתה רוצה לטעון, שאל במלוא תימהון הבכיר ההוא, רופא במקצועו, תוך שהוא מנגב את שרידי הקפה ההפוך שקשטו את שפתו העליונה, שהאונקולוגים הם שהרגו אותם? הם שחיסלו אותם, הם שרצחו אותם?
מה אומר לך, עניתי כשעיני בעיניו, משהו הרג אותם. סרטן די חלש ביכולת הרג. בטח לא הרג מהיר. אם אתה אומר רצח, זו לא תהיה הגדרה משפטית נכונה , אבל העובדה היא שהאונקולוג חי והחולה מת.
האם אתה מתכוון שהכימותראפיה הורגת?
בוודאי, עניתי, אם שערה נושרת אחרי כימותראפיה, אם יש צניחת מספר כדוריות לבנות וטסיות אחרי הכימותראפיה, אם יש ירידה ביכולות מוחיות אחרי כימותראפיה, אם יש פגיעה בלב, בריאות, במערכת העיכול אחרי כימותראפיה, רק דל תבונה לא יבין כי הכימותראפיה מחסלת המוני תאים בחלקיו הבריאים של האדם וגם כמה מתאי הסרטן, ודווקא את החלשים שבהם, כי תאי הסרטן האגרסיביים שורדים כל כימותראפיה.
אבל, וכאן הנמכתי את קולי, עזוב את הכימותראפיה.
אציג לך כמה דברים מטופשים, הכואבים לי, והמצביעים עד כמה האונקולוגים מפגרים מבחינת הידע הרפואי המוביל.
האם אתה יודע איך פעול ה PET Scan, שאלתי.
הוא חייך את חיוכו הרחב וליטף את שדות השיער שהתדלדלו. נורא פשוט, הוא ענה. לוקחים סוכר מסומן ומזריקים לווריד. מחכים שיתפזר בכל הגוף ואז בודקים היכן הוא התרכז. במקום בו מאתרים פעילות יתר כלומר ריכוז גבוה של הגלוקוז המסומן, שם נמצאים הגידול והגרורות.
לא רע, שמחתי, ומה זה אומר לנו בפן הפיזיולוגי פתולוגי?
שתא הסרטן הוא זללן ושמרבית הגלוקוז בדם הולך אל התאים הסרטניים.
פי כמה?
אולי פי בסביבות עשרים!
זאת אומרת שתא סרטן זקוק לסוכר? אולי אפילו בצורה נואשת?
אני חושב שכן, ענה הבכיר.
ומה אם נצמצם דרסטית את הפחמימות המגיעות אל פיו של חולה סרטן, כזה עם או בלי גרורות?
אוהוההו, ענה הבכיר, מנהל בית חולים לא קטן בישראל, יהיה שמח. תאי סרטן עלולים למות!
האם, שאלתי בקול נמוך, תפקידו של רופא בכלל ואונקולוג בפרט, הוא לדאוג שכל תא בגוף יזכה בתנאים טובים, כמו ששלטונות שבדיה דואגים לפולשים המוסלמים לארצם.
ידידי, אמר לי הבכיר, בוא לא נערב פוליטיקה.
סבבה, נחזור לרפואה. האם מותר לאונקולוג שלא לדאוג לרווחתם של תאי הגוף של המטופלים שלהם?
רגע, רגע, הוא שח בחשש מה, אתה רוצה להגיד שתאי הסרטן הם התאים של חולה הסרטן?
אם, אמרתי, תביא לי מאמר אחד, המראה כי את תאי הסרטן קנה או ייבא בעל הסרטן ממקום כלשהו, אסכים כי תאי הסרטן אינם עצם מעצמותיו ובשר מבשרו. אבל אתה הרי מבין שהגוש הסרטני הוא הילד האומלל של בעל הסרטן, שבסופו של דבר אלמלא אומללותו של בעליו לא היה צץ סרטנו. אבל, בוא נשוב לנושא אותו רציתי לפתח.
מי, עמיתי הנכבד, קובע את תזונתו של חולה הסרטן, בבית החולים, במרפאה, בבית?
התזונאית, זה ברור, הוא ענה.
האם התזונאית יודעת את כעקרונות ה-PET?
אני מניח שלא.
האם ברור לנו שהסרטן בולע המון סוכר?
ברור.
וכמו שציינו, אם נגביל את אספקת הסוכר לפיו של החולה תא הסרטן שלו יהיה בקשיים, ועלול למות?
נראה לי שזו תהיה בעייה לתאי הסרטן.
האם התזונאית נותנת מזון שונה לחולי הסרטן ולחולי טחורים המאושפזים בבית החולים, או הפונים לקבל יעוץ בתזונה, במרפאה?
אני חושש שלא.
אז בינינו, אמרתי, לאונקולוג אין כל מושג בנושא הכי חשוב לתאי הסרטן. הגלוקוז. הסוכרים, הפחמימות. אז האם בגלל בורות בסיסית בהתנהגות התזונתית של הסרטן האונקולוגים תורמים להתרבות תאי הסרטן?
נראה לי שכן.
האם האונקולוגים אוסרים בהחלטיות על הבאת שוקולדים וממתקים לילדים המאושפזים במחלקות המוות, מחלקות הסרטן?
אני חושש שלא.
כך שאנחנו מבינים את מהלך העניינים. האורחים מביאים פחמימות וסוכרים זמינים, והתזונאיות מאפשרות לאכול בארוחות פחמימות רבות. במחלקות הסרטן תאי הסרטן חוגגים ובעלי הסרטן נמוגים.
אמרת משפט נורא קשה, לחש הבכיר.
אני חושש שכן. האונקולוגים אחראים למותם של החולים. לא האחיות. לא התזונאיות. האונקולוגים הם ה"אנזימים", הזרזים, האחראיים לצמיחת תאי סרטן ומותם של החיים עדיין, אלו המאמינים במומחיותם של הלא מבינים בא`- ב` של צרכי תא הסרטן.
אבל זה עוד כלום.
מה, יש לך עוד טענות נגד האונקולוגים?
בוודאי. מאז ומתמיד החברה המסוכנים הללו, האונקולוגים, משתמשים בחומרים כימותראפיים, או מולקולריים, או ביולוגים, ובטח ימציאו הגדרות חדשות, כמו כימותראפיה מיוננת או כימותראפיה פיסיולוגית, אך מעולם לא העזו לנסות, אחרי שהרגו עשרות ואלפי ומאות אלפי ומיליוני חולי סרטן, גישות אחרות, שאמנם נקטלו ע"י המוסדות הרפואה המובילים, המשוחדים, כמו ה- FDA, אך הצביעו על אחוזי החלמה של 50-93%.
בחיים לא קראתי על אחוזי החלמה גבוהים שכאלו, בחולי סרטן, התפלא הבכיר.
אוי, נאנחתי תוך שאני פולט את עודפי האוויר שנותרו בשתי הריאות. מי שנמצא למעלה, בקצה פירמידת שרשרת המזון האוכלת בני אדם, הם ראשי תעשיית התרופות. גם הכימותראפיה. הם משחדים את טובי החוקרים, אלו הכותבים את ספרי רפואה, את עורכי העיתונים, אלו שכותבים את הפרוטוקולים של הכימותראפיה.
אני לא רוצה לבלבל לך את המוח על עשרות דרכים לריפוי הסרטן, שאף אונקולוג לא שמע עליהן. לכן, למען הקורא העברי, אכתוב על כמה מגדולי האונקולוגים האמיתיים בספר הבא שלי, ששמו הזמני הוא " אונקולוגיה: המתה בחסות החוק". אך בינתיים אספר לך סיפור קצר, על 3bp, שזו מולקולה נורא קטנה, מולקולת החומצה הפירובית שהיא אחות תאומה אך לא זהה של החומצה הלקטית. מזמן, בשנות הארבעים של המאה הקודמת, יצר אותה משהו, שאיני זוכר כרגע את שמו. זהו הפירובאט שבקצהו הצמידו את הברום. אני הייתי חושב להדביק את היוד, אבל אני לא כימאי אלא סתם בעל חלומות.
את המולקולה ההיא חקרה מדענית מבריקה, שבאה, כמדומני מדרום קוריאה, לארה"ב. היא בדקה אותה בחיות שהושתלה הן רקמה סרטנית. המולקולה ההיא תפריע לאנזים הקסוקינאז, השותף ליצור אנרגיה בתאי סרטן, אך לא בתאים בריאים. והתוספת ההיא, לוריד וגם לפה, גרמה למותם של תאי הסרטן.
החוקרים אמנם עשו ניסויים על מעט חולים בריאים עם תוצאות מעניינות אך שלטונות הרפואה הכריזו על המולקולה חרם.
מה אפשר לעשות?
כסף אי אפשר לעשות מהמולקולה. היא בהישג כולם. אין עליה הגנת פטנט.
אם, חס וחלילה, היא תעבוד כמו שכבר קראנו, יהיה שוק אדיר למולקולה זו. אם האונקולוגים הישנים לא ירימו את הכפפה, ויעשו ניסיונות רציניים במחלקות האונקולוגיות, וללא תמיכת המיליונרים הרעים,יעשו זאת רופאים בארצות כמו יפן או כאלו המשוחררות מהדיקטטורה הרפואית האמריקאית. רוסיה למשל.
אתה צוחק, אמר הבכיר.
באלוהים. הכול אמת, שחתי לו. מעולם לא קראת כי מה שאתה נוהג לקרוא נמצא בשליטת הרעים, אלו החיים מגסיסתם הממושכת של חולי הסרטן.
אם האונקולוגים לא יתחילו לפעול, הנטורופאתים יהיו האונקולוגים של המחר.
הוא היה המום. ניגב את מצחו.
יש לך עוד הצעות לאונקולוגים, שעשויות לסייע לחולי הסרטן?
בוודאי. שהאונקולוגים יעשו לכל חולה סרטן בדיקת ויטמין D, למען השם, ויעלו את הרמות הנמוכות נורא בסיוע כמוסות של 10,000 יחידות ליום לרמה המירבית המותרת, 100 ננוגרם או 250 ננומול
הבכיר קם ולחץ את ידי. למען האמת, הרגת אותי. החיים לא שמעתי על עולם רפואי אחר זה. אם אארגן הרצאה בנושא, תוכל להיות המרצה הפותח, הוא שאל.
בטח. זה יהיה לי לכבוד. אשמח לנער קצת את הרופאים שאינם אונקולוגים, להבהיר שיש דרכים אחרות לטיפול בחולי הסרטן. אין טעם להזמין להרצאה את האונקולוגים. האונקולוגים הישנים הם דור המדבר. צריך לחכות שימותו.
האביב הרפואי כבר כאן.

.