זהו. חזרתי. נסעתי למערב ארה"ב כדי ללמוד דרך נוספת לטיפול בחולי סרטן. אני מניח שייקח לי חודש לעכל ולהטמיע את הרעיונות. בטח אכתוב פרק בנושא בספר החדש על תורת הסרטן. האונקולוגיה. החדשה.
אבל מה שהפתיע אותי הייתה פריצת דרך אמריקאית, שרשמו עליה אפילו באתר רוטר. פריצה אדירה. יושקעו בה מיליוני דולרים. מה עוד שהיא מדהימה.
התרופה החדשה הצליחה להציל ממוות חולי אלח דם. ספסיס.
עשרות. בדרך למאות. בטח אלפים.
אין צל של ספק שזה יהיה גורלם של מתי המחר, גם בישראל, שינצלו.
את ויטמין C גילה בחור הונגרי מבריק. בשנות השלושים של המאה הקודמת.
תוך שנים בודדות זיהו את יכולות הקטילה שלו נגד נגיפים וחיידקים, שעמדו לחסל בני אדם. גם ילדים. כי גם הם בני אדם.
תוך פחות מעשרים שנה, מאז הגילוי והיצור ההמוני, הצליח ד"ר קלנר להציל עם ויטמין סי שישים חולי שיתוק ילדים. 100% הבריאות. בצ`יק צ`אק. תוך ימים.
אפילו כאן כתבתי כי אני זורק כפפה לבני משפחה שיש להם חולה קשה בטיפול נמרץ.
אתם תקחו לו דם למעבדה, לויטמין C, ואם ימות, אני כותב חוות דעת רפואית לבית המשפט. חינם.
שני מקרים כאלו, רק שניים, וכל יחידות לטיפול נמרץ יצויידו בהמון זריקות של ויטמין סי.
אבל איש לא פנה אלי.
הרפואה הנמרצת ניצלה בזכות ההברקה האמריקאית, הברקה באיחור של מעל שמונים שנה.
אנשים כמוני ידעו על כך שנים רבות, מה שאומר שהרפואה הקונבנציונלית מאד מפגרת.