הוא לא היה רופא. הוא היה אורח בכנס של רופאים. Cancer Control Society`s 2013 Doctors` Symposium. שמו היה בילי בסט (Bill Best). בגיל עשרה מצאו אצלו לימפומה, מסוג הודג`קין. הוריו הבינו שהם הולכים לאבד את בנם וסמכו על הרופא האונקולוג המומחה שהמליץ על כימותראפיה. ההורים, כמו מרבית האוכלוסייה, לא ידעו שיש רפואה אחרת, כזו שאין לה עדיין בית חולים, רפואה אלטרנטיבית, שאני מגדיר אותה כרפואה יותר נכונה.
אחרי הסבב החמישי של הכימותראפיה הגידול של בילי הצטמק. אבל בילי חש שהוא הולך למות. מהכימותראפיה. הנער החליט להפסיק את הכימו`. מוטב למות מהסרטן המקורי, הוא אמר להוריו, מאשר מההרעלה היזומה. הרופא סירב לקבל את ה"לא" של בילי לטיפול. ירצה יקבל לא ירצה יקבל גם כן.
The doctor sternly warned: "Unless you do chemo and radiation, you`ll be dead in two years!"
הנער בילי החליט. כימו` עשתה אותו חולה. הוא הבין שהרופא מזריק לו רעל.
ואז בילי ברח. מהבית. כבן מחונך הוא השאיר פתק.
"I love you. My leaving has nothing to do with you. I just can`t go back to the hospital for more chemotherapy."
הוא ברח לטקסס, לכמה שבועות. סיפור בריחתו כדי עשה כותרות בעיתונות.
לא תקבל כימו`, הוריו הבטיחו לו.
בילי חזר הביתה כדי למות תוך שנתיים, כפי שניבא אותו נביא שאמור לעיתים נדירות להביא מרפא, האונקולוג.
בעקבות אותן הכתבות בעיתונות על הנער שאמר "לא" למומחי האונקולוגיה, הגיעו לכתובתו של בילי המון מכתבים, עם הצעות לטיפולים אלטרנטיביים, עם סיכוי החלמה.
בילי, כמו כל בן גילו בארצות המפותחות, לא ידע כלום על התזונה. ממש כמו כל רופא באותן הארצות, וזה כולל גם את כל אונקולוגים, שלא סולקו מהמערכת הרפואית הקונבנציונלית.
בילי עבר על כל המכתבים וכיוון שהיו לו בערך שנתיים חופשיות לחלוטין, הוא עבר על כל הנושאים שנרשמו. באף מכתב לא הזכיר איש את כימותראפיה או הקרנות, המוקצים בעיני כל שוחר חיים.
בעקבות קריאת המכתבים, בילי שלנו סילק כל בשר, כל מוצרי חלב, כל סוכר וכל מוצרי קמח. כל קמח.
הוא אכל ירקות ופירות אורגניים. הוא החל לשתות תה Essiac ולמד להזריק לאזור בלוטות הלימפה שלו חומר הנקרא 714X.
כאשר הרופא של בילי שמע על מעלליו של הנער הוא הצטמרר ודיווח בדחיפות לרשויות הבריאות. אלא שהללו נקלעו לבעיה. בילי ממש הגיע לגיל הבגרות על פי חוקי מדינת טקסס. כעת הוא יכול היה לעשות מה בא לו.
וכך בילי המשיך במעשיו- אכל אורגני, שתה תה Essiac,והמשיך להזריק לעצמו את הנוזל ההוא.
הוא הופיע בתוכניות טלוויזיה כמו "בקר טוב אמריקה", וזה היה קודם שחברות התרופות הפכו לבעלות השפעה על הנהלות רשויות השידור.
הנער, שבגר, הפך לכתובת לאנשים שביקשו את עצתו.
הוא כתב ספר בנושא.
אותן 20 השנים שחלפו הן עדות שהאונקולוגים אינם בהכרח הכתובת הנכונה לחולי סרטן.
ומה התפקיד שלי, לדעתי, בנושא?
לעודד אנשים לקרוא באינטרנט על טיפול אלטרנטיבי ולקחת אחריות לבריאותם.
ולאיזה אונקולוג לא ללכת בכלל? לזה שלא ימנע מכם לאכול מוצרי חלב, מוצרי קמח וסוכר ובשר, לזה שלא יבדוק את רמת ויטמין D, שימות אם ישמע שלקחתם 20,000 יחידות ממנו, לזה שלא שמע על סלניום ולא ידגיש את הצורך במגנזיום. אותו ההוא לא כשר בעיני. גם בעיני הרב עובדיה, קרוב לוודאי, אבל הוא הלך.
סעו לשלום.