קוץ בתחת

במערכות גדולות חייב להיות סדר.
לבניית סדר נחוצה מרכזיה.

ראשית הרמתי טלפון למרכזיה של הקופה.
התור נקבע מיד. בקשתי תור דחוף. בגלל הקוץ. שנתקע לי עמוק בתחת.
אם הייתי חכם בעת האירוע פשוט הייתי נע ישירות אחורה. אין ספק שהקוץ היה נשלף. איך שחדר כך היה עשוי לצאת.
אך חכם לא הייתי, לפחות לא באותו הרגע. הבטתי, כמו אשת לוט, תוך סיבוב כל הגוף, אחורה, וזה כלל את הישבן. והקוץ ניתק מהשיח ונותר בפנים.
הרופא יוכל לראותך תוך יומיים, היא אמרה בקול מבין.
הבנתי. אין מה לעשות.
חלפו היומיים.
המתנתי בסבלנות יומיים כשאני יושב וממתין כשחצי תחת נוגע וחציו הנגוע באוויר.
תורי זחל והגיע.
נכנסתי.
מה הבעיה, נשאלתי.
קוץ בתחת, קיצרתי בתיאור כי ראיתי רבים שחיכו במסדרון. לרופא. ידעתי כי כל לכל ממתין שם הקוץ שלו.
הראה, הוא בקש.
הראיתי.
עור אדום, הוא ציין בלי להתיק ישבנו. זו פריחה, הוא קבע.
קוץ בתחת, לחשתי כדי לא להסית את תוואי חשיבתו של החכים, שזה רופא בערבית.
משחה, הוא אמר. משחה הוא רשם.
קוץ בתחת, לחשתי.
הבא בתור, הוא אמר, כדי לעודד אותי לנוע לעבר בית המרקחת, הרחק ממקום מושבו.
הלכתי. מרחתי. החום עלה.
התקשרתי למרכזיה. תור לרופא היה בעוד יומיים.
שכבתי על הבטן, בבית, מורח כל שעתיים. הרופא המליץ כל שש שעות. חשבתי שיותר זה יותר טוב. ברור שטעיתי.
הגעתי ביום ובשעה. כבר לא ישבתי. עמדתי. כי החום תמיד עולה למעלה. והתחת היה נפוח.
נכנסתי. עמדתי. שב, הוא אמר. לא יכול, אמרתי.
מה הבעיה, הוא שאל. יש חום.
אין בעיה, הוא שאל ורשם אקמול. לא סתם. את הפורטה. כל שש שעות, הוא אמר.
הלכתי קניתי לקחתי. עם כוס מים. ארבעה ביום. הפורטה עבד יום. ביום השני התקשה. החום שוב עלה.
התקשרתי למרכזיה. היה לרופא שלי תור פנוי בשבילי עוד 4 ימים. כי בשבוע יש שבעה ימים, והיום השלישי של החיכיון הפוטנציאלי נפל על יום שבת. ביום השביעי הרופא נח מכל מלאכתו אשר בישל.

ביום הראשון של השבוע חיכיתי. בטח בעמידה. בגלל אותו החום. החום עולה למעלה.
מה הבעיה, הוא כבר הכיר אותי.
החום נותר. התחת גדל. נורא כואב.
בוא נראה, הוא אמר וניקה את עדשות משקפיו.
הסתובבתי. הפשלתי. הוא הביט.
הוא רשם בגוגל
TUMOR
RUBOR
DOLOR
וחיכה אלפית שנייה.
יש לך CALOR, הוא שאל.
מה זה, שאלתי.
חום, הוא ענה.
כן, עניתי, יש לי חום בתחת וגם חום בכל הגוף. פורטה נחלש.
ו functio laesa, יש לך, הוא שאל.
מה זה, שאלתי.
הפרעה בתפקוד, הוא ענה.
הפרעה בתפקוד התחת, שאלתי?
גם וגם, הפרעה תפקודית, הוא ציין.
יציאה יש, אך אני בבית, לא יכול גם כשהאישה דורשת. זו הפרעה תפקודית? שאלתי.
הוא חייך. יש לך את חמשת הסימנים, בלטינית, של דלקת. אינפלמציה. כלומר קרוב לוודאי יש לך דלקת בתחת.
זה אולי מהקוץ בתחת, שאלתי.
מה זה חשוב ממה. חשוב מה יש. ויש לנו דלקת, אמר וניקה את אותן העדשות, שהתלכלכו מאז הניקוי הקודם.
חייבים משהו אנטי. משהו נגד הדלקת. נוגד דלקת. אספירין זה טוב. גם איזו אנטיביוטיקה או שתים. אוגמנטין זה היום בשימוש המוני. גם פלג`יל. הוא השתתק ונראה שבע נחת.
אנא, תן בבקשה, צייצתי.
הוא כִיפְתֵר, יעני לחץ על כפתור כזה במחשב ויצא לו פתק. עם המרשמים. איזה וכמה פעמים ביום.
הלכתי לאיטי לבית המר-קחת. ל-קחת. בשביל ה-תחת. שמתי הכול באמ-תחת. שלא יפלו.
באתי הביתה.
איפה הייתה, שאלה מרימת המשקולות שאיתי.
אצל הרופא, עניתי.
בגלל התחת, שאלה.
אמת- לחשתי בחום.
הראה לי, דרשה. הפשלתי.
אוהו, היא אמרה, זו מורסה, חתיכת מורסה. אבסצס. כמו תחת של בבון.
נעלבתי.
הרופא אמר שזו דלקת. נתן לי כמה נגד, אמרתי.
היא הביטה בי בזלזול, הביאה כיסא מאחורֵי אחורַי ואמרה בקול זועם: שב.
סירבתי. התחת כואב, טענתי להגנתי.
היא הניחה את כפות ידיה על כתפי והטיחה אותי כלפי מטה. שילוב וֶקטור מרימת משקולות והגרביטציה.
טסתי מטה עד נמעך התחת על חלקו המאוזן של הכיסא. מאוזן ונוקשה.
היה פיצוץ. מכנסי נרטבו. מוגלה מסריחה.
הפשלתי מכנסי. ראיתי את הקוץ. נפל על הארץ.
הלכתי להתקלח. סוף סוף הייתי נקי. התגלחתי. לא יכולתי לסרב לדרישתה.
למחרת באתי למרפאה בלי להתקשר.
פתחתי את הדלת ונכנסתי. הרופא עדיין ישב.
הראיתי לו את הקוץ. על חתיכת טישו.
הוא נראה מרוצה. איני יודע מי, אך ללא ספק זה עבד, כך הוא אמר. אולי האספירין. אולי האוגמנטין. אולי הפלג`יל.
נגשתי לדלת, בקשתי ממנה להיכנס. היא נכנסה.
יצאתי.
אח"כ שמעתי רעשים וצעקות.
ידעתי שהיא תחזור מאוחר יותר ממנו.
היה לה אחר הצהרים שיעור בהרמת משקולות.