קצינה צעירה בצה"ל אושפזה עם כאבי בטן ונפטרה לאחר מספר שעות

אני רגיש לכל מה שקורה לחיילים שלנו. אולי בגלל שאני נכה צה"ל. אולי בגלל שכל אחד מהם היה יכול להיות הבן או הבת שלי.
לפני כמה שנים כתבתי היכנשהו, כנראה באתר רוטר, שם אני נוהג להסתובב (rotter.net), מילים זועמות על שקצינה יוצאת אתיופיה נבדקה בתלונה של כאבי בטן במשך חודשים רבים ע"י 19 רופאים צבאיים. אני לא כותב מה הם טענו, כי אם הייתי כותב, הייתם אומרים שהם בני זונות. בקיצור, אחרי שנה של תלונות גילו שיש לה אנמיה, שזה חסר דם, בגלל סרטן במעי שגָדל לו ודִמם לו והחלאות לא קלטו שסרטן תופס גם צעירות וצעירים.

אגב, לפני כמה שנים היתה זעקה בעיתונים שחסרים רופאים צבאיים, כירורגים, וכי חייל ממתין לתור לכירורג 4 חודשים. כמו שאתם מכירים אותי, מיד כתבתי לראש אכ"א, כי איני מכיר כבר איש בצבא, מלבד יואב גלנט וטל רוסו, אבל להם אין יכולות מנהלתיות, והצעתי שאני מוכן לשרת יומיים בשבוע למען החיילים (קצינים לא יתקבלו. סתםםםם.) לא תאמינו אבל תוך שבוע פנו אלי מהצבא, חובש בכיר, ותוך שבוע סוכם שיום אחד אהיה במחנה פילון, ליד ראש פינה, שזה בערך 100 ק"מ מהבית, ויום אחד במחנה גולני, שזה ממש לא רחוק. הסכמתי. כעת נותר רק לקבוע את המשכורת שאקבל. כעבור שבוע התקשרו אלי מהמנהלה והודיעו לי כי השכר היומי שלי יהיה 137 ש"ח ליום. חשבתי שהם צוחקים. לא. הם היו רציניים. אז כתבתי לראש אכ"א שתמורת סכום שיאפשר לי למלא שליש מיכל דלק לא אוכל לסייע לשלטונות הצבא. אני חושב שיש מטומטמים קיצוניים בצבא. שיחפשו פריירים.
לפחות המצפון שלי היה שקט. אני ניסיתי.

בקיצור, הספור הנוכחי של הקצינה הצעירה הרג אותי. בא לי לצעוק, אבל השכנים היו באים לשאול מה קרה.
וזה מה שנכתב באתר רוטר:
—
סרן נופר בן-שושן מנהריה, שהייתה ראש לשכת קצין שלישות ראשי, אושפזה ביום חמישי האחרון בבית החולים לאחר שהתלוננה על כאבי בטן וחום גבוה – בתוך שעות ספורות הידרדר מצבה והיא נפטרה בבית החולים בעקבות חיידק קטלני שתקף את גופה.
מאות ליוו ביום שישי למנוחות בטקס צבאי את נופר בת ה-24 – בהלוויה כואבת בה השתתפו קרובי משפחתה ומאות ממכריה ההמומים מפטירתה הפתאומית.
מקור ופרטים (+תמונה): https://www.facebook.com/newsil
—-

ברור שיש כאן פאשלה אדירה. שווה להקים ועדה כדי שהחיילת או הקצינה הבאה לא תתפגר בצורה נוראית.
אפילו כלב יקבל טיפול טוב יותר מידי הווטרינר שלו. מעניין אם היה כלב שמת בגלל חיידק קטלני. ואני לא מדבר על תולעים.

נוח להאשים חיידק, ועוד לקרוא לו"חיידק קטלני".
חיידק הוא רק חיידק והוא לעולם לא יהיה קטלני לאדם בריא, עם מערכת חיסון טובה. זו מערכת שתוכננה בצורה מושלמת כדי לעמוד נגד כל וירוס וחיידק ואפילו פרזיט.
אם אכן הסיבה למותה היא חיידק ברור שרמות ויטמין D שלה היו נמוכות (שיבדקו את רמת ויטמין D אצל כל אלו שעבדו במחיצתה). ברור שאבץ היה חסר לה ממש כמו מגנזיום.

מה הייתי עושה אם אני הייתי מנהל הטיפול הנמרץ או המחלקה שהבינה שהקצינה הולכת להיות ז"ל, ושקודם לכתה היה לה חום, שרומז על זיהום, ובתנאי שלא מדובר בהתנקבות איבר מזוהם כמו מעי דק או גס או דיברטיקולום ע"ש מֶקֶל או תוספתן…. הייתי שופך עליה, ישירות לווריד, 150 גרם ויטמין C, ליום.
יענו לכם מההנהלה שאין להם כיום אמפולות וויטמין סי בבתי חולים, כמו שהיו כשאני למדתי פעם רפואה. אז תביאו, אמרו להם, לאנשי המנהלה. שראשי מחלקות לטיפול נמרץ יזיזו את… ויזמינו. וגם שיקראו בנושא. באינטרנט. הוא, האינטרנט, לא רק שלי.

אני מקווה שבפעם הבאה כשקצינה או חיילת יפיפיה כמו נופר, או גם משרתת צבא שאינה יפה, או סתם חייל או קצין זוטר יהיו בדרך להלוויתם, לא ישכחו את מתן ויטמין C ואבץ ומגנזיום. מתן דחוף של ויטמין D לא כל כך עוזר.

אני משתתף בצער המשפחה האבלה.
אם ירצו אותי כדי לחקור את שרשרת האירועים שהובילו למותה, אני לשירותם.
כואב הלב על פרח שהלך.