מכתב שכתבתי היום. הוא אינו חדשות בבריאות.
אני חושב שכדאי להעבירו לכל חולה סרטן שפגשתם ברחוב שלכם, בשכונה שלכם, בעיר שלכם.
המשפטים הכי חשובים במכתב זה אינם שלי..
אלו המילים של לאנס ארמסטרוג- רוכב משהו משהו.
כדאי להעביר את המכתב לכל אונקולוג בישראל ששמעתם עליו.
הם "מטפלים" בחולי סרטן, הייתי אומר "מטפלים" ב 100% של חולי הסרטן בארץ.
משום ה"טיפול" הזה, הקברנים טומנים כל שנה 10,000 חולי סרטן. כאן. בישראל. בארה"ב עמיתיהם קוברים 550,000 אומללים, רובם לא יהודים.
אני הייתי קובר את עצמי מרוב בושה אם הייתי אונקולוג.
אבל הם קורצו מחומר אחר.
הם לא מוכנים להקשיב לאיש אחד או לשניים שהחלימו שלא בדרכם, דרך הכימותראפיה. דרך מוות.
אבל במילים של ניצולי הסרטן יש את הרמזים למסלול ההחלמה.
—————-
וזה המכתב:
לאנס ארמסטרונג לא היה הגיבור שלי, למה אין לי גיבורים.
הוא הבחור אותו אני מעריך מאד, כמעט אוהב אותו.
אהבתי לראותו במרוץ הגדול, טור דה פראנס. המאמץ הכי הכי.
חולה סרטן- למה הוא יכול. מקסים.
כאמור חיפשתי ולא מצאתי. בטח לא חיפשתי נורא חזק כדי למצוא את הספר.
שאלתי כמה חברים אם קראו את ספרו. היו כמה שכן, אבל הספר לא היה בידם. הוא כתב משהו על מזון, שאלתי.
לא. רק על הניתוח והכימותראפיה ועל הרכיבות.
הייתי זקוק למקור. לספר.
אבל לא חיפשתי חזק מספיק.
ידעתי שאיכשהו אתקל בו. אלוהים לא משאיר יתומים אמיתיים. יתום אמיתי הוא לא משהו בלי הורים, כי זה טבעי וסביר. יתום הוא משהו הזקוק ממש למשהו כדי להשלים משהו שנתקע.
ואת הבאת לי את הספר. עם הקדשה.
כבר בעמוד 103 חוסלה יתמותי.
איזה סוג מזון אתה אוהב- היא שאלה (האחות קודם ניתוח הגרורות במוח)
אמרתי "אסור לי לאכול דברי מתיקה.אסור לי לאכול בשר בקר. אסור לי לאכול מוצרי חלב."
זה מה שחיפשתי. בינגו. אריה ומוצרי החלב.
כשהוציאו את הגרורות ממוחו של ארמסטרונג, הכול היה נמקי. התאים מתו. הגרורות היו קאפוט.
נשמתי לרווחה. הסרטן חי על סוכר. מוצרי חלב טובים לתאי הסרטן. בשר בקררררר הוא ידידו של הסרטן. בכל חלקי הגוף.
זה מה רציתי לכתוב לך ביום טוב, יום השבת.
18.2.2012
